מתי אני שמח?

לא חושב שיש בנאדם שנמצא בקבוצה פיננסית כלשהי ולא ראה את הכתבה בכלכליסט:
“מנהל קרן גידור שחזה את משבר 2000 ו2008 חוזה שהs&p500 יפול ב64%”

כותרת מפחידה נכון?

מה אם אגיד לכם שבערך כל שנה שנתיים יוצאת כתבה שהמנהל הזה חוזה משבר בשוק ההון: מפחיד, אבל לא נורא כמו שחשבתם כי ברור שאם כל הזמן אגיד שהשוק הולך לפול בסוף אני אצדק – “גם שעון עומד צודק פעמיים ביום”

אני אישית מקווה שהשוק יפול! מוזר לא?
כל עוד זמן ההשקעה שלי הוא ארוך אני אשמח שהשוק יפול ואוכל לקנות את אותו המדד בזיל הזול כי אני יודע שבסופו של דבר השוק יתקן, יעלה, ישבור שיאים חדשים וארוויח מזה אפילו יותר.

ואם טווח זמן ההשקעה שלי כבר לא כזה ארוך?
אז בלי קשר ל”משבר” שאולי ואולי לא יגיע אני לא צריך להיות בחשיפה מנייתית גבוהה, אלא להתאים את הסיכון שאני לוקח לטווח זמן ההשקעה שלי.

משברים בשוק ההון הם בלתי נמנעים והם חלק מהמשחק, המשקיע הפאסיבי לא צריך להתרגש בכלל אלא להמשיך באסטרטגיית ההשקעות שהוא בנה לעצמו ולהיות שמח שעכשיו הוא קונה את אותו הדבר אבל בהנחה משמעותית.

מי שנלחץ בירידות ומפסיק לקנות “עד שיעבור הזעם” עושה טעות גדולה – בעצם הוא אומר “אני אוהב לקנות רק יקר”