תגידו, חשבתם פעם מה יקרה אם יום אחד תגיעו לעבודה וכל הקבצים על המחשב שלכם יימחקו? או שבדרך חזרה מהעבודה תגלו שכל הרמזורים הפסיקו לעבוד? או שאולי תפתחו את אפליקציית חשבון הבנק שלכם ותגלו שכל הכסף שלכם נעלם? מפחיד.
המשותף לכל התרחישים: סיכוי נמוך מאוד שיקרו אבל בכל זאת מצליחים להדאיג חלק מאיתנו.
“מה יקרה אם…” זאת שאלה שמעסיקה רבים מאיתנו בחיי היומיום. מי מאיתנו לא חשב מה יקרה אם דווקא המטוס שאני טס בו היום לא ינחת בשלום, זה יכול להלחיץ אבל רובנו לא יעשו אחורה-פנה. אז למה כשזה מגיע להשקעות זה יכול לעצור אותנו? במאמר הקצר הזה אנסה להתמודד עם כל התרחישים ה”אפוקליפטיים” בהשקעות 👇
קריסה של בית השקעות
אנחנו לא משקיעים בבתי השקעות אלא דרכם. ניירות הערך שאנחנו קונים דרך בית ההשקעות רשומות על השם שלנו. אז במקרה של קריסת בית השקעות לא יהיו השלכות מיוחדות מלבד קצת בירוקרטיה בהעברת ניירות הערך לבית השקעות אחר.
“ואם יש לי מזומן בחשבון?”
אפשר להגיד שכסף נזיל עדיין נשאר במערכת הבנקאית כי לכל בית השקעות יש “נאמן” שהוא לרוב בנק מרכזי והוא דואג לשמור על הכספים הנזילים.
קריסה של בנק
בנקים לא נוהגים לקרוס אבל זה יכול לקרות. במרץ 2023 קרס הבנק האמריקאי סיליקון ואלי (SVB) לאחר הסתערות משיכות. הרבה בנקים קרסו גם במשבר הכלכלי העולמי ב-2008.
מי שנפגעו מקריסת הבנקים היו:
1. אנשים שהשקיעו ישירות במניות הבנקים.
2. אנשים שהפקידו את החסכונות שלהם בבנקים (פיקדונות, עו”ש, תוכניות חיסכון וכו’).
מי שלא נפגעו מקריסת הבנקים היו:
1. אנשים שהשאירו בבנק רק סכום קטן של כסף להתנהלות שוטפת.
2. אנשים שהיה להם תיק השקעות בבנק.
מסקנה: אני לא רואה סיבה להשאיר כספים בבנק ולא רק מהחשש לקריסה.
קריסה של חברת הביטוח
לפי החוק, חברות ביטוח ובתי השקעות לא יכולות לעשות שימוש בכסף של החוסכים/משקיעים לצורך רווחי החברה. לכן הכסף שלכם לא אמור להיפגע.
אם חברת הביטוח שמנהלת את קרן הפנסיה שלכם תקרוס – כנראה שאחת אחרת תקנה אותה ותיקח “בעלות” על הלקוחות שלה.
הידעתם שגם לחברות הביטוח יש חברות ביטוח?
כל חברת ביטוח צריכה לדאוג למקרים בהם היא לא תוכל לעמוד בגל של תביעות, נניח אם תהיה רעידת אדמה ארצית או מלחמה קיומית. למושג הזה יש שם – ביטוח משנה – Reinsurance.
ירידה של 100% במדד
תיאורטית זה יכול לקרות, כמו שתיאורטית אני יכול לשיר כמו סלין דיון. הסיכוי שזה יקרה? נמוך מאוד. אני מדבר כמובן רק על מדד מוביל ומגוון כמו ה-S&P 500, והסיבה שירידה של 100% במדד היא לא הגיונית – ניחשתם נכון, הגיוון. כמובן שירידות גדולות ומשברים בשוק ההון יכולים לקרות ובוודאי שעוד יקרו, אבל בשביל שתהיה ירידה של 100% צריך לקרות אסון אפוקליפטי כזה גדול שהדבר האחרון שיעניין אותכם יהיה תיק ההשקעות שלכם.
קריסת המטבע המקומי
זה כבר קרה. בשנת 1984 האינפלציה הגיע ל-445%!
לא חייתי בתקופה הזאת אבל סיפרו לי שמחירי העגבניות התעדכנו כמה פעמים ביום בהתאם לאינפלציה. מטורף. במצב כזה כל החסכונות השקליים שלנו פשוט לא שווים כלום, בגלל זה חשוב לחשוף את תיק ההשקעות שלנו גם למטבעות זרים ויציבים כמו הדולר.
אנקדוטה מעניינת: מי שבחרו בשנות ה-80 לקחת משכנתא במסלולים לא-צמודים למדד המחירים לצרכן (לא היו הרבה כאלה), החוב שלהם היה כ”כ קטן שיכלו לסלק אותו במשכורת אחת. יותר מזה, לבנקים לא היה כדאי להחזיק את את המשכנתאות האלו כי רק לשלוח להם מכתבים היה יותר יקר באותה תקופה.
הממשלה תכניס את היד לפנסיות שלנו
הפנסיות שלנו צוברות, זאת אומרת הכסף שלנו ולא של הממשלה. בשביל להכניס את היד לקרנות הפנסיה הממשלה תצטרך להלאים את קרנות הפנסיה הפרטיות (הלאמה = הפיכת נכס בבעלות פרטית לקניין ממשלתי), כמו שעשתה הונגריה ב-2010, ארגנטינה ב-2008 וטורקיה לאחר רעידת האדמה. לכל מדינה היה תירוץ אחר אבל אותה מטרה – להקל על החוב הלאומי ע”י כספי הפנסיות של האזרחים שלה. נוראי.
אז נכון, זה יכול לקרות אבל שוב – סיכוי נמוך מאוד. יותר סביר שאם הממשלה תצטרך עוד כסף (לסגור את החובות מהמלחמה נניח) היא תעלה את המיסוי על קרנות הפנסיה. דרך אגב, הממשלה מנסה לעשות את זה כבר שנים בקרנות ההשתלמות. בינתיים ללא הצלחה.
“כן אבל סתכל מה קרה בסלייס”
פרשת סלייס היא ההונאה הגדולה ביותר בתחום הפיננסים בתולדות המדינה. למי שלא מכיר – 4.3 מיליארד שקל של יותר מ־100 אלף חוסכים מוקפאים כבר יותר מחצי שנה וכסף של אלפים מתוכם (800 מיליון ש”ח) כנראה אבדו. העניין הוא שמי שנפגעו הם רק מי שהעבירו את החיסכון שלהם למוצר שנקרא IRA וגם חתמו ואישרו לסלייס לנהל עבורם את הכספים ב-IRA.
מסקנה: תמיד להיות ביקורתיים, להבין על מה חותמים ואם לא מבינים – להיעזר באיש מקצוע שסומכים עליו. באופן כללי עדיף לבחור בקרן פנסיה גדולה ומוכרת וכך להוריד את הסיכויים שזה יקרה.
חרם על ישראל
לאחרונה היחסים בין אירלנד לישראל התדרדרו ואפילו סגרו את שגרירות ישראל באירלנד. האם זה פגע בקרנות האיריות? לא. כי הן רק מאוגדות באירלנד והן למעשה קרנות של בתי השקעות אמריקאיים (כמובן שיש עוד הרבה סיבות).
טוב לדעת שהקרנות האיריות הן דואליות (נסחרות בכמה בורסות) לכן אפילו אם לא נוכל יותר לקנות קרנות איריות – אפשר להמיר אותן לקרנות מקבילות בבורסות אחרות, כמו בורסת לונדון ולמכור.
שורה תחתונה
לא להשקיע בגלל חששות אפוקליפטיות זה קצת כמו לא לצאת מהבית מהפחד שיפול עליך מטאור.
בסופו של דבר החיים הם משחק של הסתברויות ואם לא תתחילו להשקיע בגלל שאולי משהו ממה שכתבתי יקרה – כנראה שתפסידו במשחק הזה. מקווה שעזרתי קצת 🙃
