הקדמה
אם אני רוצה לדעת מהי רמת ההשכלה הפיננסית שלכם, אני לא חייב לראות את תיק ההשקעות שלכם, ואני לא צריך לדעת אם אתם גרים בשכירות או בדירה משלכם. מספיק שאציץ בעובר ושב שלכם – ההתנהלות השוטפת בבנק.
אל תבינו אותי לא נכון: הסיפור הוא לא על מה וכמה אתם מבזבזים. אלא רק על כמה כסף שוכב לכם בעובר ושב, ולמה.
מזומן הוא המלך (תלוי באיזה צורה הוא מגיע)
מזומן יכול להופיע בשתי צורות:
1. כסף בעו”ש:
לא נרצה שיהיה לנו הרבה כסף בעו”ש, ואלה הסיבות:
- שחיקת ערך הכסף – ערך הכסף נשחק בקצב מסחרר בשנים האחרונות. אם בשנה שעברה היו לכם 100,000₪ בעו”ש, היום הם שווים בערך 95,000₪ מבחינת כוח הקנייה. על אותה כמות כסף תוכלו לקנות פחות כי המחירים עלו. זה יכול לבלבל כי אתם תראו את אותו מספר בעו”ש אבל אתם יכולים לקנות פחות.
- 0% ריבית – עוד אחת מנפלאות הבנקים בישראל. אם אתם במינוס הם יגבו מכם ריבית דו-ספרתית (נדבר על זה), אבל אם אתם בפלוס? תקבלו ריבית של בערך 0.1%.
- אלטרנטיבות – הכסף הזה יכול לעבוד בשבילכם בשוק ההון, בנדל”ן, או אפילו בפיקדון בנקאי פשוט.
2. תזרים מזומנים:
זה סיפור אחר. כאן באמת “מזומן הוא המלך”. כולם צריכים כסף נזיל ברמה היומית לבלת”מים או למקרי חירום. כמובן שתזרים המזומנים לא יכול לשכב בעו”ש אלא באפיקים שישמרו על ערך הכסף שלכם.
ב”השקעות לעצלנים” אנחנו קוראים לזה קרן ביטחון – והיא יכולה להיות רשת ההגנה שלכם ברגעי משבר. זה נכון גם למשברים אישיים כמו פיטורים או מחלה, וגם למשברים כלכליים רחבים יותר כמו תנודות חדות בשוק ההון. קרן הביטחון מאפשרת לנו לישון טוב בלילה ולקבל החלטות שקולות גם בזמני משבר. משקיע שאין לו תזרים מזומנים – במיוחד אם הוא בעל עסק או משפחה – מתנהל בחוסר אחריות.
תגיד לי כמה יש לך בעו"ש ואגיד לך מי אתה
תראו איך אני יודע מהי רמת ההשכלה הפיננסית שלכם:
- מאות אלפי שקלים בעו”ש –
כנראה שאתם יודעים לייצר כסף או לחסוך יפה, אבל אם מאות אלפים יושבים לכם בעו”ש – אתם מפסידים אלפי שקלים בכל שנה. רמת ההשכלה הפיננסית שלכם? נמוכה מאוד.
ורגע לפני שתגידו “אבל הכסף מיועד לרכישת דירה” – אם אתם לא מתכוונים לשלם על הדירה (או על כל הוצאה אחרת) בימים הקרובים, אז הכסף הזה יכול להיות במקום אחר כמו בקרן כספית. - עשרות אלפי שקלים (בגבוה) –
ההשכלה הפיננסית שלכם טובה יותר אבל עדיין – אין סיבה שעשרות אלפי שקלים לא יעבדו עבורכם במקום אחר. רק בשביל הפרוטוקול – 50,000₪ בעוד 30 שנה יכולים להפוך למאות אלפי שקלים בשוק ההון. - כמה אלפי שקלים –
כנראה שרמת ההשכלה הפיננסית טובה כי לא אמורים להיות לכם יותר מכמה אלפי שקלים בעובר ושב. שאר הכסף אמור להיות בקרן ביטחון או בהשקעות. - מינוס (רחמנא ליצלן) –
זה כבר משהו אחר. כמובן שקודם צריך לטפל במינוס לפני שמתחילים להשקיע – אפשר לקרוא את המדריך שלנו ליציאה מהמינוס כאן.
המצב האידיאלי
בסופו של דבר חייב להיות לנו סכום מסוים בעו”ש, הרי ההוצאות החודשיות יורדות משם. לכן, המטרה היא להשאיר בעו”ש סכום שמספיק לכיסוי ההוצאות השוטפות (כמו אשראי ושכר דירה), כדי לא להיכנס למינוס.
באופן אישי, אני מעדיף להשאיר אפילו קצת יותר, גם בשביל בלת”מים וגם בשביל חודשים שבהם אני “מתפרע” קצת יותר מהרגיל.
לדוגמה: אם ההוצאות החודשיות שלי עומדות על 15,000₪, אשאיר בעו”ש בערך 20,000₪.
ההתנהלות השוטפת שלי
אם נמשיך את הדוגמא האחרונה – אני יודע שאמור להיות לי בעו”ש 20,000₪ וכל שקל מעבר לזה עובר להשקעות או לקרן הביטחון.
כמובן שיש חודשים שבהם אחסוך יותר וחודשים שבהם אבחר לבזבז יותר, אבל העיקרון נשאר זהה: העובר ושב ישאר כמו שהוא – חודש וקצת של הוצאות ולא יותר מזה!
לסיכום
העובר ושב שלנו הוא לא מקום לחסוך בו כסף אלא סה”כ מקום לניהול השוטף. ההבדל בין השכלה פיננסית נמוכה לגבוהה מתבטא בין היתר בשאלה – כמה כסף יש לכם בעובר ושב?
זה הזמן להציץ בעובר ושב שלכם ולשאול את עצמכם מהו הסכום שאתם באמת צריכים שם ולפעול בהתאם 🙂
