קרה לכם שהאזנתם לפרק פודקאסט או קראתם מאמר או על השקעות ולא הבנתם מושג מסוים?
אל תרגישו לא בנוח זה קורה לכולם.
אני באופן אישי מבין הכי טוב כשמסבירים לי בעזרת דוגמאות וככה כתבתי את רוב המילון (כי הגדרות יבשות אתם יכולים למצוא בכל מקום).
חילקתי את המילון ל-3 רמות של משקיעים: בתחילת הדרך, מביני עניין, ומתקדמים.
המילון כתוב לפי סדר לכן אם לא הבנתם מושג מסוים, חזרו אחורה 🙂
משקיעים בתחילת הדרך:
מניה -
יש לי חברה ואני צריך לגייס כסף עבור פיתוח של מוצר חדש. אני יכול לקחת הלוואה ולשלם ריביות (היום גבוהות מאוד) או שאני יכול למכור לציבור חלק קטן מהבעלות בחברה. כל מי שיקנה מניה של החברה שלי יהיה שותף בחברה ויהנה מהרווחים (או מהפסדים).
בורסה -
ברוקר -
לצערי אני לא יכול לקנות ישירות דרך הבורסה כי צריך רישיון מיוחד, לכן אני צריך מתווך. ברוקר הוא מתווך שמאפשר למשקיעים לבצע פעולות בבורסה. הברוקר יכול להיות גוף פיננסי או פלטפורמה דיגיטלית. אפשר להרחיב פה.
אג"ח -
כשאני לוקח הלוואה מהבנק אני אשלם לו ריביות. אג”ח (איגרת חוב) היא הדרך שלי להיות לרגע הבנק 🙃 אני יכול לקנות אג”ח של מדינות או חברות. הלכה למעשה זאת הלוואה שאני נותן בתמורה לריביות.
מדד -
אפשר להשקיע במניות בודדות אבל הבעיה היא שאני לא יודע איזה מניה לבחור ומרגיש לי מסוכן לשים כסף על מניות בודדות. אם רק היה משהו כמו קבוצה של מניות הכי גדולות בשוק… 😉
מדד זה בעצם רשימה של מניות עם מכנה משותף כלשהו. נגיד מדד S&P500 כולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה”ב.
קרן סל -
“המדד הזה נשמע לי אחלה, אני רץ לקנות אותו!”
אה, אי אפשר להשקיע במדד כי מדובר בסה”כ ברשימה ואני צריך את המניות שבתוך הרשימה. בשביל זה אני צריך מוצר שיעקוב אחרי המדד בשבילי – קרן סל. היא נסחרת בבורסה וקונים אותה ממש כמו שקונים (או מוכרים) מניות.
ריבית דריבית -
ריבית דריבית זה הרווח שמתקבל לא רק מהסכום המקורי המושקע, אלא גם מהרווחים שנצברים עליו. אם השקעתי 1,000₪ ועשיתי תשואה של 10% אז הרווח שלי הוא 100₪. אני יכול למשוך ולהנות מהרווח שלי (ולשלם מס) אבל אני יכול גם לא למשוך ולתת לרווחים שלי להמשיך לצבור רווחים. עם הזמן, זה מייצר “אפקט כדור שלג” של רווחים.
יש לנו מחשבון ריבית דריבית!
קרן פנסיה -
בתור שכיר, המעסיק שלי חייב להפריש לי לפנסיה. בתור עצמאי אני חייב להפריש לפנסיה לעצמי (זה חוק). פנסיה זה חיסכון לגיל פרישה. הכסף בקרן הפנסיה מושקע לאורך השנים ומספק קצבה חודשית לאחר פרישה.עקרן פנסיה כוללת גם ביטוחים (חיים ונכות) וגם הטבות מס משמעותיות. אפשר להרחיב פה.
קרן השתלמות -
מוצר לחיסכון היחיד שפטור לגמרי ממס רווחי הון. לשכירים המעסיק הוא זה שפותח את קרן ההשתלמות (הוא לא חייב). עצמאיים רשאים לפתוח לעצמם. הכספים בקרן ההשתלמות מושקעים לפי מסלול השקעה מוגדר.
קופת גמל להשקעה -
אני מצליח לחסוך כל חודש סכום מסוים ואני רוצה להתחיל להשקיע את הכסף.
אחת האפשרויות שלי היא ק. גמל להשקעה. מכשיר השקעה שאליו מפרישים באופן פרטי את הכסף שחוסכים כל חודש והוא מושקע לפי מסלול השקעה שהמשקיע מגדיר. זה מוצר שמתאים למגה-עצלנים כי הוא מאוד נוח מצד אחד אבל יקר יחסית בדמי הניהול מצד שני.
חשבון מסחר עצמאי -
דרך נוספת להשקיע כספים שחוסכים כל חודש היא דרך חשבון מסחר עצמאי. זה בעצם ברוקר שנותן גישה לקרנות או למכור מניות באופן עצמאי. דמי הניהול מאוד נמוכים ביחס לקופת הגמל להשקעה אבל מצד שני עושים פעולות באופן עצמאי וזה דורש זמן למידה (קצר).
אינפלציה -
יש לי 50₪ בארנק והיום אני יכול לקנות איתם 5 קרטוני חלב. עוד שנה יעלו מחירי החלב ועם אותם 50₪ יהיה אפשר לקנות רק 4 קרטוני חלב. אינפלציה זה בגדול עליית מחירים כללית בשוק שמקטינה את ערך הכסף.
ריבית בנק ישראל -
משקיעים מביני עניין:
דיבידנד -
נניח ויש לי חברה והנפקתי חלק ממניות החברה בבורסה. על מנת למשוך משקיעים אני יכול לחלק חלק מרווחי החברה למשקיעים. לא כל חברה מחלקת דיבידנדים, וזה תלוי במדיניות שלה. זה בעצם סוג של “תמריץ” למשקיעים להשקיע באותה חברה.
סיבולת תנודתיות -
ככל שסיבולת התנודתיות שלי יותר גבוהה – אוכל להתמודד טוב יותר בזמני ירידות ומשברים ואוכל לחשוף יותר מתיק ההשקעות שלי למניות. סיבולת תנודתיות היא היכולת של המשקיעים להתמודד עם תנודתיות ההשקעות שלהם.
דחיית מס -
השקעתי. הרווחתי. אני יכול ליהנות מהרווחים – למשוך ולשלם מס. אני יכול לבחור גם לא למשוך ולהשאיר את הרווחים שיצטברו רווחים (ריבית דריבית) וככה בעצם דחיתי את תשלום המס.
רווח ריאלי -
מיסוי ריאלי -
המס שאשלם על הרווחים יהיה רק על הרווח הריאלי (בניכוי האינפלציה) בגובה של 25%.
אם נסתכל על הדוגמא הקודמת ☝אז אשלם 25% על הרווח שעשיתי מהתשואה הריאלית (7%).
המיסוי על הרווחים בישראל הוא לרוב מיסוי ריאלי.
מיסוי נומילי -
אין התחשבות באינפלציה. פשוט משלמים על הרווחים 15% בלי התחשבות בכלום.
ממה שאני יודע, מיסוי נומינלי קיים רק בפיקדונות הבנקים ובמק”מים.
מינוף -
אני יכול להשקיע רק עם כסף שחסכתי ואני יכול גם לקחת הלוואה (כסף שהוא לא שלי) ולהשקיע אותו. הדרך הכי נפוצה למינוף היא המשכנתא – משקיעים בדירה בעזרת כסף שלא שלנו.
השקעה סולידית -
אם אשים את כל הכסף שלי במדדי מניות הם יהיו מאוד תנודתיים. אני רוצה להשקיע את הכסף שלי גם בהשקעות סולידיות שיניבו לי פחות תשואה לטווח הארוך אבל גם יהיו פחות תנודתיות.
אלה האפשרויות שלי: קרן כספית, פיקדון בנקאי, מק”מ, אג”ח, דירה (יחידה) להשקעה בישראל.
אפשר להרחיב פה.
עלויות השקעה -
כשאני משקיע אני צריך לשלם כל מיני סוגים של דמי ניהול לכל מי ש”עוזר” לי להשקיע.
לדוגמא: הברוקר עוזר לי לקנות מניות בבורסה, קרן הסל עוזרת לי להשקיע במדד וכו’.
המטרה של המשקיע הפאסיבי היא לשלם כמה שפחות דמי ניהול כי הן מתגלמות בתשואה.
קרן נאמנות -
מוצר השקעה ישראלי בשוק ההון, שיכול להיות מנוהל באופן אקטיבי או מחקה מדד מסויים (פאסיבי). לעומת קרן סל שנסחרת בכל שעות המסחר קרן נאמנות נסחרת פעם אחת ביום. לרוב דמי הניהול בקרנות נאמנות יהיו זולות יותר מקרנות סל ישראליות.
קרן מחקה -
קרן כספית -
קרן כספית היא קרן נאמנות נסחרת בבורסה שמתאימה במיוחד לתקופה של ריבית ואינפלציה גבוהים. מאחורי הקלעים מה שקורה הוא שהכסף שהשקעתם בקרן כספית “מצטרף” לכסף של עוד המון אנשים וביחד מקבלים ריביות טובות על פקדונות הבנקים. קונים קרן כספית בשוק ההון ממש כמו מניה (זאת בעצם קרן נאמנות). היא מתאימה מאוד לקרן ביטחון.
משקיעים מתקדמים:
עקיבה סינטטית -
קרן סל שעוקבת פיזית אחרי המדד פשוט קונה את המניות שבמדד באופן פיזי. קל להבנה.
קרן סל שעוקבת באופן סינטטי אחרי המדד קונה חוזה מול צד ג’ (לרוב בנק גדול) שמבטיח לתת את תשואת המדד. לעקיבה סינטטית יתרונות מבחינת דמי ניהול וחסרונות מבחינת סיכון (קטן עד אפסי).
שורט -
בהשקעה רגילה אני מרוויח אם המניה עולה. בהשקעות חסר (“שורט”) אני מרוויח כשמניה יורדת.
אני בעצם “משאיל” מניה, נניח בשווי של 100₪ ואם היא תרד ל-70₪ אני “אחזיר” את המניה ב-100₪ וככה יצרתי רווח של 30₪ מהפסד המניה.
גידור מט"ח -
כשאני משקיע בקרנות סל לא-ישראליות אני חשוף לתנודות של מטבעות זרים. אפשר לגדר את החשיפה למט”ח בקרנות סל מגודרות. זאת פעולה מאוד יקרה ולרוב משקיעים פסיביים חשופים בעיקר לדולר שהוא מטבע חזק ויציב. לכן אין סיבה אמיתית לגדר מט”ח.
איזון אקטוארי -
פרמיות הביטוח שנגבות בקרן פנסיה מבוססות על הערכות ותחזיות עתידיות. לקרן אסור להרוויח מהביטוח, כלומר, הפרמיות משולמות במחיר עלות. בדיעבד, התחזיות כמעט אף פעם אינן מדויקות ב-100%. מנגנון האיזון האקטוארי מתקן את הפער בין התחזיות לבין התוצאות בפועל, כך שקרן הפנסיה לא תרוויח או תפסיד מהביטוח, והמבוטחים ישלמו את העלות המדויקת של הכיסוי הביטוחי.
מניות דואליות -
מניות או קרנות שנסחרות בכמה בורסות בעולם. לדוגמא קרן הסל CSPX העוקבת אחר מדד ה-S&P 500 ונסחרת בלונדון – נסחרת גם בישראל תחת השם 1159250. אפשר לקנות את CSPX בדולרים ואז להמיר את הקרן לכל מקבילה שלה בעולם (ככה בעצם אפשר להימנע מהמרות מט”ח).
אפשר להרחיב פה.
