השפעת המט”ח על התשואה שלכם

תמונה של תמיר מנדובסקי
תמיר מנדובסקי

מחבר הספר "השקעות לעצלנים", יזם ומשקיע בנדל"ן ובשוק ההון. בעלים של חברת "אסיף השקעות". מתופף בהפסקה (אך מיד אשוב).

“קראתי את הספר שלך ובעקבותיו קניתי קרן סל שמחקה את מדד ה-S&P500! אבל מאז אני עוקב באובססיביות אחרי הקרן שקניתי, היא עלתה ב-3.5% אבל הקרן עצמה לא זזה – למה זה?!”

תוכן עניינים

הקדמה

אז תגידו יפה היייייי למונח חדש, “פערי מט”ח”!
אולי עד היום שמעתם בחדשות אבל עכשיו, כשאתם כבר משקיעים בעלי הון (איזה גדול זה נשמע!), אולי כדאי שתכירו!

מונחים

בשביל להבין את עניין המט”ח ואיך הוא קשור לקרן שקניתם, נפריד בין שני מונחים:
המטבע הנקוב: המטבע בו תשלמו בשביל לקבל יחידות של הקרן.
מטבע הבסיס: המטבע בו נקנות המניות המטבע הנקוב הוא המטבע אותו אתם “מרגישים”, כי הוא זה שיוצא מכיסכם בשביל לממן יחידות של קרן הסל בה חשקה נפשכם. מטבע הבסיס הוא המטבע לו אתם חשופים, והתשואה של ההשקעה שלכם תהיה מושפעת מעליית/ירידת ערכו – כי יחידות קרן הסל אותם קניתם מתומחרות לפיו.

בשביל להבין את עניין המט”ח ואיך הוא קשור לקרן שקניתם, נפריד בין שני מונחים:
המטבע הנקוב: המטבע בו תשלמו בשביל לקבל יחידות של הקרן.
מטבע הבסיס: המטבע בו נקנות המניות המטבע הנקוב הוא המטבע אותו אתם “מרגישים”, כי הוא זה שיוצא מכיסכם בשביל לממן יחידות של קרן הסל בה חשקה נפשכם. מטבע הבסיס הוא המטבע לו אתם חשופים, והתשואה של ההשקעה שלכם תהיה מושפעת מעליית/ירידת ערכו – כי יחידות קרן הסל אותם קניתם מתומחרות לפיו.

הסתבכם?

לא נורא, כמי שקראו את הספר “השקעות לעצלנים” אתם בוודאי כבר יודעים שדוגמה אדירה שועטת לעברכם!
כשנפתלי בנט ינחת בארה”ב בסוף שבוע הקרוב (אחרי ש… אהמ אהמ… ביקש מהציבור להימנע מטיסות) הוא יגיע ובכיסו שקלים ישראליים.
בדרך למוטל בו ילון עם יתר משפחת בנט, הוא בוודאי ירצה לעצור באחת מתחנות הדלק לקנות קצת מיץ תפוזים ו-M&M’s.
כשהוא יגהץ את האשראי שלו, ירדו מחשבון הבנק שלו שקלים חדשים, אבל “מאחורי הקלעים” אותם שקלים יומרו לדולרים, ואלו ימסרו לחנות בתמורה למיץ תפוזים תעשייתי ומתוק-מדי, ושקית אחת של M&M’s.

נמשיך

כשאתם קונים בישראל קרן סל המחקה מדד מניות אמריקאיות, מן הסתם שהמניות עצמן נרכשות בדולרים, כי הבורסה בניו-יורק מקבלת רק דולרים, ממש כמו חנות הנוחות בה בנט קנה מוצרים עתירי סוכר.

אם אתם רוצים לקנות את קרן הסל שלכם בבורסה האמריקאית, תהיו חייבים להמיר בעצמכם את השקלים שלכם לדולרים (כי באמריקה לא מקבלים שקלים).

אבל, אם קניתם את יחידות הקרן בבורסה הישראלית – אז תוכלו לשלם עליהן בשקלים.

איך זה יכול להיות?
מה שקורה פה סמוי מן העין:
החברה המנפיקה את קרן הסל קיבלה את השקלים שלכם, המירה אותם לדולרים – ואיתם קנתה מניות בבורסה האמריקאית.
לכאורה, לא שילמתם עמלת המרה למט”ח. אבל רק לכאורה!

מה שבתכל’ס קרה, זה שבית ההשקעות המיר כמות עצומה של שקלים לדולרים (את הכסף שלכם, ושל עוד רבים אחרים), ואיתם ביצע את הרכישה.

מניין עמלת ההמרה הזו משולמת?
ובכן, מהתשואה שלכם. האוּבר-טרחנים שייכנסו לדו”חות הקרן המפורסמות באתר, יגלו סעיף נוסף, נפרד מדמי הניהול של הקרן, שנקרא “הוצאות” ובו משולמים סכומי ההמרה המנוכים מהתשואה השנתית של הקרן.


אז האם כדאי יותר להמיר דולרים בעצמינו ואז לקנות נייר בבורסת חו”ל, או לקנות בשקלים נייר ישראלי הממיר בעצמו את השקלים לדולרים?
זו שאלה לגיטימית שאין עליה תשובה חד משמעית. היתרון בקניית קרן ישראלית הוא בפשטות הפעולה, והחיסרון הוא ב”סינדול” פעולת הקנייה/מכירה של המדד, לפעולת ההמרה לדולרים.

מתי זה יכול להיות בעייתי?
כשאנחנו רוצים למכור את הקרן, אבל להשאר עם דולרים ביד. במצב כזה (כמו למשל, רילוקיישן לחו”ל או פדיון הסכום לטובת טיול) – אנו בעצם מבצעים המרה כפולה – מוכרים את הקרן, ממירים דולרים לשקלים, ואז ממירים בחזרה שקלים לדולרים. כמו שאמר פעם נשיא ארה”ב – SAD! אבל כל מה שאמרתי פה זה רק המכניזם.

למה אני בכלל מסביר את כל זה?
יש סיבה טובה – כשאתם קונים קרן סל המחקה מדדים אמריקאיים/עולמיים, אתם בעצם קונים דולרים, והתשואה העתידית שלכם תהיה מושפעת משער החליפין שקל/דולר. אם הדולר יתחזק, או שהשקל ייחלש – אתם “תרוויחו”, כי ההשקעה שלכם תהיה שווה יותר שקלים. אם הדולר ייחלש או שהשקל יתחזק – אתם “תפסידו”, כי ההשקעה שלכם שווה פחות שקלים. אבל פה מגיע הטוויסט שמצריך שינוי קל בהלך המחשבה. הנה עוד דוגמה מגיעה!

הייתם משלמים 20 ש”ח על בקבוק מים קטן?
והנה ההסבר: נניח ואתם במילואים ואתם תקועים במוצב מבודד בגבול מצרים. ויש לכם רק שטר של 20 ש”ח. ונניח והרס”פ של הפלוגה שכח מכם, ולא סיפק לכם מים במשך יום שלם. חם, מחניק. מתים לשתות, אפילו מים פושרים. נניח ובדיוק עובר במקום גזלן, והוא מבקש 20 ש”ח על בקבוק מים קרים קטן. פתאום 20 ש”ח בתמורה לבקבוק מים נשמע כמו עסקה לא רעה. לכל דבר יש ערך, ואת הערך אפשר לתמחר במטבעות שונים – שגם להם יש ערך שמשתנה כל הזמן. אם מניית “אמזון” הנסחרת בדולרים עולה ב-10%, אבל השקל מתחזק ב-10% – אז ערכה של מניית אמזון בשקלים השתנה ב-0%, כי השקל שווה כעת פחות דולרים. אין שום דרך “להגן” על השקעות במניות אמריקאיות מפני הדולר מלבד דרך אחת – והיא “להמר” נגד הדולר. פעולה של “הימור-נגד” בשוק ההון נקראת “שורט”, ואפשר לקרוא עליה בהרחבה פה.
אני לא אפזול עכשיו להסבר על מה זה שורט, אלא מותיר את קריאת ההמשך לסקרנים במיוחד – אתם יכולים פשוט להניח שמדובר בהימור נגד – אם עשיתי שורט על הדולר, אז כשהדולר ייחלש – אני ארוויח, וכשהוא יתחזק – אני אפסיד.

ישנן תעודות סל מגודרות-מט”ח רבות, וזה אומר שהן בעצם מושקעות במניות עולמיות/אמריקאיות ומבטלות את השפעת הדולר. הן לא עושות שום קסם, הן פשוט מבצעות פעולה משולשת: המרה של השקלים שלכם לדולרים רכישה של מניות אמריקאיות מהמרים (“שורט”) נגד הדולר האם כדאי לקנות קרנות/תעודות מגודרות? אולי. לא אייעץ לכם מה לעשות, אבל כן אספק כמה נקודות למחשבה: בישראל אנו חיים בשקלים, וההוצאות הישירות שלנו בדולרים הן קניות באינטרנט וטיולים. יחד עם זאת, ישנן הוצאות עקיפות שהן דולריות: המחשב שלכם, הטלפון שלכם, הדלק, חומרי הבניה ממנו נבנה הבית שלכם, הרכב שלכם – הכל נרכש בדולרים. כששער הדולר יורד, מי שמרוויח בשקלים/בעלים של שקלים – מתעשר קמעה. השקל קונה יותר דולרים – וכעת ניתן לרכוש יותר מחשבים, רכבים, ואיירפודס. מטבע בהגדרתו הוא לא גורם המייצר ערך, אלא רק נשחק עם השנים.

האם בעוד 30 שנים הדולר יהיה חזק יותר ביחס לשקל, או חלש יותר?
הייתי אומר שהסיכוי הוא 50/50. מלבד כל האמור לעיל, יש גם נקודות למחשבה בתחום הגיאו-פוליטיקה: ארה”ב היא המדינה עם החוב הגדול ביותר בעולם. בנוסף לזה, היא המדינה היחידה שמדפיסה את דולרים בעולם. אם היה לכם חוב, לא הייתם רוצים שהוא יהיה שווה פחות? ישראל היא מדינת אי במונחים כלכליים, עם כלכלה שמהווה 0.1% מהעולם ומטבע שנהוג להשתמש בו רק בגבולותיה הצרים, בשטחי הרש”פ ובחצי הדרומי של סיני.

האם הייתם רוצים להישען על מטבע קטן ולא חשוב כמו השקל, או על המטבע שמניע את העולם?
אם לא יצאתם מהפוסט הזה עם תובנות חד משמעיות – זה בסדר! המטרה שלי היא לא לשכנע אלא ליידע, ואפשר גם לישון על זה (עצלנים במיוחד אפילו יעידו שכדאי).

דעה אישית

אני אישית לא מגדר את השקעותיי, מסיבה פשוטה שאני לא אשלם כסף בעבור פעולה שנותנת לי אפקטיביות של 50%. בנוסף, ההנחה שאני הלכה-למעשה חי בדולרים, ומרוויח בשקלים, גורמת לי להרגיש בנוח עם העובדה שאני צמוד-דולר בהשקעותיי. האם זה אומר שבין דצמבר 2016 לדצמבר 2020 התיק שלי נפגע? התשובה היא – כן. ואם לדייק, אז ירידה של 7% בערך המטבע בו השקעותיי נסחרות. האם כל כך אכפת לי מזה? לא, כי התקופה 2016-2020 לא מעניינת אותי, אותי מעניינת התקופה 2010- 2070. ויודעים מה? אולי גם העובדה שהשווקים עלו בתקופה הזו ב-106% עזרה מעט. מקווה שנהנתים מהפוסט ,ושתהנו מהפרק החדש בהסכת וביוטיוב. אם אתם רוצים להזמין את הספר “השקעות לעצלנים” כמתנת שחרור מהצבא למישהי/ו, הם יודו לכם מאוד בעוד 30 שנה. שבת שלום, ואל תשכחו להתקשר להורים לשאול מה שלומם! תמיר
אהבתם? שתפו.
השיעור שהייתם צריכים ללמוד בתיכון. בחינם!

בתחושת שליחות גדולה וללא עלות, תקבלו את השיעור על כסף שהייתם צריכים ללמוד לפני עשור.

בעוד עשור מהיום תרגישו ברי מזל שהאזנתם לו היום. כי בהשקעות פאסיביות, זמן הוא הכלי החזק ביותר. כל מה שצריך – זה מעט ידע בסיסי.

הירשמו פה לשיעור, מה אכפת לכם? זה בחינם 👇

אולי גם אלו
יכולים לעניין אותך...
רוצים להשאר מעודכנים?
הצטרפו לניוזלטר שלנו!

השאירו פרטים ונדאג לעדכן אתכם כשעולה תוכן חדש.

*אל תדאגו אנחנו לא אוהבים לחפור 😉

השיעור שהייתם צריכים ללמוד לפני עשור. בחינם!

בתחושת שליחות גדולה וללא עלות, תקבלו את השיעור על כסף שהייתם צריכים ללמוד לפני עשור.

בעוד עשור מהיום תרגישו ברי מזל שהאזנתם לו היום. כי בהשקעות פאסיביות, זמן הוא הכלי החזק ביותר. כל מה שצריך – זה מעט ידע בסיסי.

הירשמו פה לשיעור, מה אכפת לכם זה בחינם 👇