מחבר הספר "השקעות לעצלנים", יזם ומשקיע בנדל"ן ובשוק ההון. בעלים של חברת "אסיף השקעות". מתופף בהפסקה (אך מיד אשוב).
עליית מחירים מטורפת – ומה אנחנו יכולים לעשות לגבי זה.
מה התייקר?
בחודשים האחרונים הכל יקר יותר:
דלק: %26+
דירות מגורים: %15+
מוצרי מזון: %10~
חלב: %5+
חשמל: %5.7+
לפעמים נדמה שרק מחירו של הספר “השקעות לעצלנים” נותר בעינו.
האמת היא שהאינפלציה הנוכחית לא קשורה כלל להחלטות או כשלונות של ממשלת ישראל, אלא היא חלק מתמונה גדולה בהרבה, ומערבת שלושה גורמים:
- הדפסות כסף מאסיביות בזמן הקורונה: תדמיינו שאתם בבית הספר היסודי, לכולם יש פּוּגִים אבל שיפרה הביאה מחו”ל שבעה פוגים-זהב. כולם ירצו בחברתה של שיפרה, וההצעות להחלפת פוגים נדירים בעבור פּוּג-זהב יעלו ויעלו ככל ששיפרה () תבין מה יש לה בין הידיים. אבל נניח לרגע שחגי () יגיע יום למחרת לבית הספר עם 30 פוגים זהב, מה יקרה אז? ערכו של של כל פוג-זהב ירד, וכך גם ההצעות שתקבל שיפרה להחלפה. זה בדיוק מה שקורה עם כסף: כשמדפיסים יותר ממנו – כל חתכ’ה שווה פחות.
- המלחמה באוקראינה: אוקראינה נקראה לא אחת “אסם התבואה של אירופה”, כיוון שהיא אחראית ללא פחות מ-10% מייצור החיטה העולמי. רוסיה גם היא מייצאת ענקית של תבואה לאסיה ולאירופה, לפחות נכון לעידן שלפני המלחמה. שרשרת האספקה החשובה הזו התערערה ללא התראה מראש, והצטרפה למשבר אנרגיה שנוצר עקב החרמת המערב את רוסיה. לצערינו, הכלכלה העולמית עדיין נשענת על אנרגיה – וכשזו מתייקרת, הכל מתייקר.
- אינפלציה טבעית: אינפלציה היא חלק מכל כלכלה בריאה, כשהיא במידה ומבוקרת (לממשלה יש יעד אינפלציוני שעומד ברוב הזמן על %2~). לפני גל האינפלציה הנוכחי היו לנו כמה שנים בלי אינפלציה כמעט כלל, ולכן ה”התפוצצות” הזו הייתה כמעט צפויה.
מה שר האוצר עושה לא בסדר?
האמת היא שהאינפלציה הנוכחית לא קשורה כלל להחלטות או כשלונות של ממשלת ישראל, אלא היא חלק מתמונה גדולה בהרבה, ומערבת שלושה גורמים:
- הדפסות כסף מאסיביות בזמן הקורונה: תדמיינו שאתם בבית הספר היסודי, לכולם יש פּוּגִים אבל שיפרה הביאה מחו”ל שבעה פוגים-זהב. כולם ירצו בחברתה של שיפרה, וההצעות להחלפת פוגים נדירים בעבור פּוּג-זהב יעלו ויעלו ככל ששיפרה () תבין מה יש לה בין הידיים. אבל נניח לרגע שחגי () יגיע יום למחרת לבית הספר עם 30 פוגים זהב, מה יקרה אז? ערכו של של כל פוג-זהב ירד, וכך גם ההצעות שתקבל שיפרה להחלפה. זה בדיוק מה שקורה עם כסף: כשמדפיסים יותר ממנו – כל חתכ’ה שווה פחות.
- המלחמה באוקראינה: אוקראינה נקראה לא אחת “אסם התבואה של אירופה”, כיוון שהיא אחראית ללא פחות מ-10% מייצור החיטה העולמי. רוסיה גם היא מייצאת ענקית של תבואה לאסיה ולאירופה, לפחות נכון לעידן שלפני המלחמה. שרשרת האספקה החשובה הזו התערערה ללא התראה מראש, והצטרפה למשבר אנרגיה שנוצר עקב החרמת המערב את רוסיה. לצערינו, הכלכלה העולמית עדיין נשענת על אנרגיה – וכשזו מתייקרת, הכל מתייקר.
- אינפלציה טבעית: אינפלציה היא חלק מכל כלכלה בריאה, כשהיא במידה ומבוקרת (לממשלה יש יעד אינפלציוני שעומד ברוב הזמן על %2~). לפני גל האינפלציה הנוכחי היו לנו כמה שנים בלי אינפלציה כמעט כלל, ולכן ה”התפוצצות” הזו הייתה כמעט צפויה.
מה אנחנו, הקטנים, יכולים לעשות?
נלהבי-קריפטו סיפרו לנו במשך שנים שהקריפטו הוא “מגן” מפני אינפלציה. הם יתקשו ליישב את האמירה הזו עם העובדה שמתחילת השנה רוב המטבעות החשובים סבלו מהתרסקות של %65-. אבל האמת היא שזה לא מוכיח כלום, וגם לא היה מוכיח כלום אם הם היו חווים עליית ערך של %65+. האמת היא שהדרך היחידה להגן על עצמכם מאינפלציה – היא פשוט לא להחזיק כסף, אלא הון.
דוגמה
מדינת ישראל, שנות השמונים (אימוג’י של שמעון פרס)
אלו היו שנים של מעבר כואב מכלכלה סוציאליסטית לכלכלת שוק חופשי, ואחד מחבלי הלידה הייתה היפר-אינפלציה שגרמה לערכו של השקל לרדת ולרדת.
שני זכרונות זכורים במיוחד:
1. בשיר “יום חדש נפלא” של אריק ברמן, האמן המיוסר, הוא מתלונן על שכר הדירה בתל אביב: “522 דולר בחודש”. בגלל שבעלי הדירות בישראל כבר לא האמינו במטבע המקומי שצלל וצלל, ואי אפשר היה לעגן חוזה שכירות בתחילת השנה מבלי לדעת בכלל מה יהיה ערך התמורה בהמשכה (1,500 שקלים בינואר לא היו 1,500 שקלים ביוני). לכן בעלי הדירות התחילו לדרוש את שכר הדירה בדולרים, וזה הפך להרגל מגונה שליווה אותנו עד אריק ברמן בשנות ה-2000. אפילו המחירים בצרכניות ובסופר מרקטים התעדכנו חדשות לבקרים, ולפעמים אפילו יותר מפעם אחת ביום.
2. עגבניות שעלו בבוקר 4 שקלים לקילו, בערב כבר היו שוות 6 שקלים לקילו. בשתי הדוגמאות הללו דיברנו על עגבניות ודירות, אבל האמת היא – שפשוט הכל היה יקר יותר. לא מדובר במתקפה מתואמת של בעלי הדירות ומגדלי העגבניות – אלא פשוט – הכסף שווה הרבה פחות.
מה אנחנו יכולים לעשות לגבי זה?
ראשית כל, לא להחזיק כסף.
כסף מזומן הוא טוב עבור קרן החירום שנבנה לעצמינו, או בשביל הוצאות קרובות מועד, אבל שיטת העצלן להשקעות פאסיביות מעודדת את החוסכים והמשקיעים להפוך בכל חודש באופן קבוע ועקבי את הכסף שהם מקבלים מעבודתם – להון.
כשערך הכסף נשחק – מחירי הדירות עולים, מחירי העגבניות עולים – וגם מחירי המניות, פשוט כי הן מוצר לכל דבר.
“אבל רגע, מחירי המניות לא עלו!”
זה נכון – ויש לכך סיבות שחלקן פסיכולוגיות (הציבור מבוהל) וחלקן אובייקטיביות (הנושא החם כיום: חוסר הודאות בשווקים בקשר לשרשרת האספקה וליכולת של חברות ליטול מימון). יחד עם זאת, השקעה פאסיבית מנטרלת את השאלה “מתי יבוא התיקון?” או “מתי אנחנו בתחתית?” והיא דוגלת ברכישה מתמדת של בעלות על חברות, או במילים אחרות – הפיכת הכסף הפרטי להון.
מגן טוב מאינפלציה – הוא בעלות על כל דבר שהוא לא כסף מזומן. מה יעשו מי שיש להם הוצאות קרובות, ואינם מעוניינים להשקיע בשוק ההון?
ובכן, לא נכנס עכשיו למונחים כמו ריבית-בנק-ישראל, אבל כן אגיד בכמה מילים שזו ריבית שקובע הבנק המרכזי, ובזמנים של אינפלציה היא עולה. בנק ישראל למעשה קובע את השווי של הכסף. בשנים האחרונות הריבית שהציע בנק ישראל על כסף הייתה מאוד זולה (ולכן משכתנאות היו מאוד זולות). אך בימים אלו של אינפלציה גואה, בנק ישראל מעלה את הריבית ולעשה מייקר את הכסף באופן מלאכותי. בימים אלו, הריבית עומדת על 0.75%, ואף צפויה לעלות מעבר לכך.
משמעות הדבר היא שגם הפקדה של כספים בפיקדון קצר-טווח בבנק יכולה להפיק ריביות סבבה לגמרי. מבדיקה שערכתי בפקדונות קצרי טווח (עד 5 שנים) אפשר לקבל %1.5 ריבית שנתית – בניגוד להשקעה בשוק ההון, מדובר על סיכון אפסי לחלוטין (תזכורת חביבה: דירה בתל אביב מפיקה %2.3 ריבית בדמות שכר דירה שנתי).
מי שצריכים להשתמש בכספם בחמש השנים הקרובות – לפקדונות הבנקאיים יש מה להציע לכם.
