כשמשה עלה להר סיני הוא לא בדק מה מסלול ההשקעה שלו בקרן הפנסיה והאם הוא מסלול ”כשר“, אבל בתנ”ך יש כמה התייחסויות לעולם ההלוואות – מה שגרם לפוסקים רבים לדון בשאלה איך משקיעים בצורה כשרה? אגלה סוד קטן – ברגע שמבינים את ההלכה, אפשר להשקיע במסלולים מנייתיים.
דיסקליימר הלכתי
למרות שהייתי בחינוך דתי 12 שנים – אין באמור המלצה לפסקה הלכתית בנושא ההשקעות או מחוצה לו. כל הנאמר כאן הוא לשם למידה והרחבת אופקים. כדי להבין מה יהיה מועיל לאותו אדם בנושא ההלכה, יש לבצע שאלת רב אשר מבין בתחום.
מה זו השקעה כשרה?
מדובר בהשקעה שלא גורמת למשקיע לבצע את העברות הבאות:
- איסור בריבית – אם החברה שאני משקיע בה מלווה כסף בריבית בין יהודים, היא עוברת על איסור ריבית. ”אבל יש את הבנקים!“ אל תדאגו אגיע לזה בהמשך.
- חילול שבת – בהנחה והחברה גורמת לחילול שבת, גם היא לא כשרה להשקעה.
חמץ בפסח – תתפלאו, אבל גם חברה שיש אצלה עיסוק בחמץ בפסח, לא נחשבת אחת שיכולה לקבל תעודת כשרות בתחום ההשקעות.
אז האם זה אומר שכל חברה בינלאומית היא לא כשרה? זה אומר שדתיים לא יכולים להשקיע במדד ת”א-125? לא יודע מה איתכם, אבל אני למדתי שיש פוסקים רבים בתחום ולאחר המאמר הזה אני בטוח שתמצאו את הדרך שתהיה לפי השקפת העולם הדתית שלכם.
חברה בע"מ - להבין במה משקיעים
כדי להשקיע בחברה, היא צריכה להיות מוגדרת כחברה בע”מ. מדובר בחברה עם מעמד משפטי משל עצמה. זה אומר שיש הפרדה בין בעלי החברה לבין החברה עצמה.
חלק מהפוסקים מחשבים השקעה במניות כהשקעה שבה המשקיע לא לוקח חלק באיסורים של החברות. גם אם ההלכה עצמה לא מכירה בחברה כיישות נפרדת.
סיבות למה מקלים – מי שמחזיק במניות של החברה לא שותף באופן אקטיבי בהחלטות החברה או בכספים שלה.
סיבות למה מחמירים – החזקה במניות נחשבת כאחת שמאפשרת למשקיע להחליט (יש זכות הצבעה למחזיקי המניות) בדברים שיכולים לקרות בחברה.
במקרה הזה מדובר דיונים בתחום ההלכה בהשקעה במניות בודדות. בתור משקיעים פסיבים המקרה הוא הרבה יותר פשוט.
היתר עסקה - ”הגוי של שבת“ בהלוואות
כבר הבנו שיש איסור בהלכה על לקיחת הלוואה בריבית בין יהודים, אבל זה לא סוד שזה קצת לא הגיוני כשיש בישראל בנקים ויש משכנתאות. בשביל זה קיים היתר עסקה. מדובר בשטר שמגדיר את הלווה והמלווה בהלוואה כעסקה משותפת שבה אם ”הלווה“ מרוויח כסף מאותה הלוואה שהוא לקח הוא מעביר חלק מהסכום ל”מלווה“. מדובר כאן בריבית על ההלוואה רק בלי לקרוא לה בשמה.
איך זה עוזר למשקיעים?
קרנות נאמנות וקרנות סל נחשבות לדעת חלק מהפוסקים להשקעה כשרה בגלל המנגנון שהן עובדות בו. כמו למשל עקיבה סינתטית שבה אין קנייה של המניות עצמן אלא שימוש בחוזים ובאגרות חוב שהמטרה שלהם היא לדמות את תשואת המדד אחריו הן עוקבות.
בחלק מההשקעות בקרנות הסל, קרנות הנאמנות וגם במסלולי ההשקעה יש שימוש באגרות חוב. כדי שהמשקיעים המוסדיים יוכלו לקנות אגרות רוב, החברות שמנפיקות את האג”חים צריכות להיות חתומות על היתר עסקה כדי שהמשקיעים יוגדרו כשותפים ולא כמלווים.
איך יודעים מה נחשבת השקעה כשרה?
כמו שיש כשרות שונה לכל מסעדה או אוכל לפי רמת ההחמרה, כך גם בהשקעות.
יש ארבעה גופי כשרות בתחום ההשקעות. כל גוף מתייחס בצורה שונה לאיזו השקעה נחשבת כשרה ואיזו לא.
- בד”ץ – העדה החרדית – מבחינתם החזקה במניות נחשבת לשותפות בחברה ובאיסורים שלה, לכן כדי להחמיר הם לא מאשרים גם החזקה בחברות שלא עוברות על איסורים מחשש שיש להן חברות בת שעוברות על איסורים. הפתרון שלהם הוא השקעה במסלולים שבהם ההשקעה היא דרך קרנות סל או אגרות חוב.
- גלאט הון – הכשרות שלהם מחמירה יותר, לכן הם לא נותנים כשרות למסלולי השקעה שיש בהם אגרות חוב קונצרניות (גם אם יש היתר עסקה כללי) או מניות. במסלולי ההשקעה תהיה חשיפה של כ־90% לאג”ח ממשלתי. אם מישהו רוצה להיות חשוף למניות זה רק דרך אופציות (חוזה – לא בעלות על מניה).
- תשואה כהלכה – מציעים מסלולים כשרים למהדרין, שמשלבים הרכב נכסים ותשואות שדומים למסלולים ”הרגילים“. במסלולים אלו מחזיקים בניירות ערך ישירות, שנבדקו ואושרו על ידי ועדת הרבנים, כולל מניות ואג”ח קונצרניות שמקיימות היתר עסקה ושומרות שבת.
- מכון כלכלה על פי ההלכה – הגוף נותן כשרות לקרנות נאמנות שמחזיקות במניות של חברות שאינן עוסקות בחילול שבת בפומבי. אין הגבלה באגרות חוב, לפי הדעות שאין איסור בהלוואה בריבית לחברות בע”מ.
איך משקיעים בצורה הלכתית?
מסלולי השקעה בעולם הגמל:
בכל חברה יש כיום מסלול השקעה ”הלכה“ שלרוב נחשב די סולידי (חשיפה נמוכה למניות), אבל מכיוון שיש כמה גופי כשרות שמאשרים השקעה במניות בדרך כזו או אחרת יש אפשרות להשקיע במסלולים מנייתיים עם הכשר הלכתי. כדי להבין באיזה מסלולים מדובר, פשוט רושמים בגוגל את שם החברה ו”תעודת כשרות“. מסלול עוקב מדד S&P 500 נחשב ברוב החברתות כמסלול עם תעודת כשרות.
מסחר עצמאי
קרנות איריות פיזיות בעלות הכשר של בד”ץ (לפי הרב ישראל וקסלשטיין), קרנות איריות סינתטיות בעלות הכשר של תשואה כהלכה. מה לגבי קרנות ישראליות? באתר הבורסה אפשר לראות בדף הקרן האם היא כשרה או לא.
אז האם יש כאן משהו שונה?
נראה לי התשובה כבר ידועה. עקב פסיקות של גופי כשרות עולם ההשקעות הפסיביות נגיש לכל אחד ואחת וגם לשומרי ההלכה!
בסופו של דבר כל משקיע יכול לבחור את רמת ההחמרה שלו. נכון שבמקרה הזה אין מנהג מבית אבא או מחלוקת של ממש כמו הילל ושמאי שתעזור, אבל העיקר שעכשיו לפחות יש לכם כיוון.
יש מידע רב בגוגל בנושא וגם את מכון כתר ששם תוכלו למצוא הסברים וגם לבצע שאלת רב בתחום הפיננסים מבחינה הלכתית.
בעזרת השם שהמאמר הזה יגרום לכם להשקיע למי שחששו.
