רוצים לשמוע עוד?
אם יש לכם אזרחות אמריקאית ואתם רוצים להבין סוף־סוף איך להתנהל נכון עם כל העולם הפיננסי שלכם, יש קורס שלם של "השקעות לעצלנים" שמסביר הכול בצורה פשוטה וברורה. לחצו כאן לפרטים נוספים.
הקדמה
ג’וש בן 35, הוא ישראלי בעל אזרחות אמריקאית, גר בישראל, וחי את חייו (עד עכשיו) בשקט יחסי. ג’וש תמיד ידע שיש “איזה עניין פיננסי” עם האזרחות האמריקאית שלו אבל בחר כל השנים להתעלם, כי הרי בחור מכפר יונה שגר עם החתולים שלו לא אמור לעניין את רשות המיסים האמריקאית נכון?
אז נכון להיום ה־IRS (רשות המיסים האמריקאית) באמת לא רודפת אחרי ישראלים באופן אקטיבי אבל אם המדיניות הזו תשתנה – ג’וש שלנו בצרות.
מה הסיפור עם הדוד סם?!
ארה״ב מחייבת את כל אזרחיה לדווח על ההכנסות והרווחים שלהם בכל שנה, גם אם הם גרים מחוץ לארה״ב ואין להם קשר אליה בפועל. כן, גם אם ג’וש יעשה רילוקיישן למאדים וימצא שם רופי הודי אחד (המטבע הרשמי של הודו) – הוא יהיה חייב לדווח על זה לארה”ב ואם צריך גם לשלם מס, עוד נגיע לזה.
ג’וש עוד קיווה שאפשר “להישאר מתחת לרדאר”, אבל מהר מאוד הבין שזה מסוכן. הסיבה היא שב־2013 עבר חוק (FATCA) שקבע שהבנקים בישראל מדווחים על כל חשבון של אזרח אמריקאי ישירות לרשות המיסים בארה”ב. המשמעות: קל מאוד לעלות על אי־דיווח, והקנסות מתחילים מ־10,000$ לשנה ויכולים להגיע אפילו ל־50% מהכסף בחשבון.
מה ארה״ב דורשת מג'וש?
ג’וש וכל אזרח אמריקאי אחר חייבים להגיש שני דוחות בכל שנה לרשות המיסים האמריקאית:
דוח הכנסה שנתית: (Individual Tax Return)
כל מקור הכנסה: משכורת, עסק, ריביות, רווחי הון, מכירת נכסים, דיבידנדים, שכירות ועוד.
דוח על הון שנתי: (FBAR):
כאן מדווחים על: חשבונות בנק, חשבונות מסחר, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות שמוחזקים מחוץ לארה״ב.
בין ישראל לארה״ב קיימת אמנת מס שנועדה למנוע כפל מס (שג’וש לא ישלם מס מלא בישראל וגם בארה”ב), וברוב המקרים מדרגות המס בישראל גבוהות יותר – כך שלרוב ג’וש לא יידרש תשלום מס נוסף בארה״ב מעבר למס ששילם בישראל.
אבל חשוב להבין: האמנה לא פוטרת מחובת הדיווח, ג’וש חייב להגיש את הדוחות, גם אם בסוף לא ישלם דולר נוסף לארה”ב, אחרת יכול להיענש.
מה ג'וש יכול לעשות עכשיו?
ג’וש מבין שזה לא משחק ילדים, ולכן מחליט מעכשיו להתיישר לפי החוקים. אבל יש בעיה:
הוא כבר בן 35, ובמשך כל השנים האלה לא עמד בדרישות הדיווח של רשות המיסים האמריקאית. בשלב הזה ג’וש חייב לפנות למומחה במיסוי אמריקאי, ולבחור יחד איתו בין שתי אפשרויות:
לבצע “הגשה שקטה” – הגשת דוחות רטרואקטיבית של כמה שנים אחורה והמשך עמידה בדרישות מכאן והלאה, או לבחור באפשרות של גילוי מרצון.
במהלך הפגישה עם המומחה ג’וש מגלה משהו דרמטי: במשך כמעט עשר שנים הוא השקיע בשוק ההון – בניגוד מוחלט לחוק האמריקאי. המומחה מסביר לו שאם רשות המיסים האמריקאית יגלו את זה, ג’וש עלול להתמודד עם קנסות כבדים במיוחד. בואו נבין מה הסיפור 👇️
הצרות של ג'וש ממשיכות
תכירו את ה־PFIC – חקיקה אמריקאית שנועדה להפוך השקעה בגופים זרים ללא כלכלית עבור אזרחים אמריקאים. בגדול, אזרח אמריקאי שמחזיק ב־PFIC מחויב כל שנה במס גם אם לא מכר את אחזקותיו.
מה נחשב PFIC?
כל מוצר שהוא בהגדרה פאסיבי:
קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופות גמל, קרנות נאמנות, קרנות סל שהן לא אמריקאיות ועוד.
ג’וש מבין שהוא בבעיה כי הוא משקיע כבר שנים ב־PFIC והעונש הוא כבד מאוד: מס דרקוני שיכול להגיע ל39% + ריבית “עונשית” על כל שנה שבה ג’וש החזיק ב־PFIC (חוב שצובר ריבית דריבית).
אזרחים אמריקאים יקרים, אם הייתי רוצה שתצאו עם מסר אחד מהמאמר הזה הוא – בשום פנים ואופן לא להשקיע ב־PFIC! יש סיפורים על אנשים ששילמו 80% מס ואפילו יותר 🤯
במקרה כזה ג’וש צריך לפנות לאפשרות של גילוי מרצון: לדווח רטרואקטיבית כי הוא יכול לקבל ויתור על קנסות ה־PFIC. כמובן שעושים את זה אך ורק עם יועץ מס או רו”ח שמתמחה במיסוי אמריקאי.
"בסדר לפחות קרן ההשתלמות שלי פטורה ממס"
אז זהו, שלא ממש.
ג’וש רגיל לשמוע שקרן השתלמות היא אחד המוצרים הכי משתלמים בישראל, בעיקר כי היא פטורה לגמרי ממס. אבל ג’וש הוא גם אזרח אמריקאי, וככזה הוא חי בתוך שתי מערכות מס. וארה״ב לא מכירה בפטורים של קרנות השתלמות בפרט, ושל העולם הפנסיוני הישראלי בכלל.
כמו שציינתי קודם, מבחינת רשות המיסים האמריקאית קרן השתלמות מוגדרת כ־PFIC, והמשמעות פשוטה ודי מבאסת: ג’וש צריך לדווח עליה כל שנה, וכן גם לשלם מס על הרווחים.
ג’וש יכול לפחות להתנחם בכך שהוא יכול להשתמש בעודף המס שנוצר בין מדרגות המס בישראל לבין אלו שבארה״ב, ולהפחית את חבות המס שלו על קרן ההשתלמות.
לדוגמה: אם ג’וש שילם בישראל 50,000 ₪ מס הכנסה, ובארה״ב היה חייב באותה שנה רק 40,000 ₪ – נוצר לו “עודף מס” של 10,000 ₪. את העודף הזה הוא יכול לקזז מול המס שחל על הרווחים בקרן ההשתלמות. (בכפוף לכללי קיזוז המס על פי האמנה והדין הפנימי).
חשוב להדגיש: מהלך כזה דורש תכנון מדויק לאורך כמה שנים יחד עם יועץ מס שמתמחה במיסוי אמריקאי. באופן כללי, כל תחום הגמל לאזרחים אמריקאים מורכב מאוד – ולכן חובה להבין את החוקים ולהיעזר במומחה.
תחזיקו חזק - לג'וש יש גם דירה!
לג’וש יש דירה בישראל שהוא בדיוק תכנן למכור, אתם כבר מנחשים לאן אני חותר.
בישראל, מכירת דירה יחידה פטורה לחלוטין ממס (עד תקרה מסוימת). אבל ג’וש, כאזרח אמריקאי, כאמור חי תחת שתי מערכות מס.
החדשות הפחות טובות: בארה״ב הוא חייב במס על רווח ההון מהמכירה, גובה המס תלוי בהכנסות ובנקודות הזיכוי של ג’וש (ממה שאני יודע, על חתולים עדיין לא מקבלים נקודות זיכוי).
החדשות היותר מעודדות: ג’וש יכול להיות זכאי לפטור של עד 250,000$ מהרווח (לזוג 500,000$), אם יעמוד במספר תנאים ובראשם ההוכחה שהוא באמת התגורר בדירה.
ג'וש שוקל להרים ידיים
אזרחות אמריקאית יכולה להפוך למעמסה לא קטנה, אבל יש לה גם כמה יתרונות:
- אפשרות קלה יחסית לעבודה, לימודים או רילוקיישן בארה״ב.
- זיכוי מס עד גובה של כ־2,500$ לשנה להורים לילדים עד גיל 17. (החזר מס שלילי)
- זיכוי מס עד גובה של כ־2,000$ לשנה לסטודנטים הלומדים בישראל. (החזר מס שלילי)
מבחינת ג’וש, השורה התחתונה ברורה: בעיניו, הזכויות לא מתקרבות לכמות החובות והמורכבויות. לכן הוא מחליט לוותר על האזרחות האמריקאית. אבל הנה הקאץ:
התהליך עולה כ־2,500$, נמשך בערך שנתיים, ודורש הגשת דוחות, וכפוף למס יציאה.
כן, האמריקאים חשבו על הכול. לא סתם הם המעצמה הגדולה בעולם ב-100 השנים האחרונות.
לפני שנסיים - חומר למשקיעים למתקדמים
דיברנו על זה שאזרח אמריקאי חייב להשקיע כמו אמריקאי. הנה כמה נקודות שחשוב להכיר:
• קרנות סל איריות (המוכרות כקרנות צוברות דיבידנדים) הן אמנם אפשרות טובה למשקיע הישראלי, אבל הן מוגדרות PFIC. ארה”ב אוסרת על צבירת דיבידנדים ולכן אזרחים אמריקאים לא יכולים להשקיע בהן, אלא רק דרך קרנות סל אמריקאיות – שמחלקות דיבידנדים ולא צוברות אותם.
• קרן כספית היא מוצר מעולה למשקיע הישראלי שמחפש “חניה” לכסף שלו שמיועד לטווח קצר או למקרי חירום, אבל קרן כספית היא גם PFIC. לכן האלטרנטיבות של האזרח האמריקאי הן פיקדון בנקאי, מק”מ או money market funds (קרנות כספיות אמריקאיות).
• בחירת בית השקעות מורכבת יותר לאזרחים אמריקאים. מבחינת עלויות השקעה עדיף להשקיע דרך ברוקר זר כמו Interactive Brokers או Charles Schwab בזכות עמלות מסחר ודמי ניהול אפסיים. מצד שני, אם מחפשים את הנוחות אפשר להשקיע דרך בתי השקעות ישראלים (מיטב, IBI ואינטראקטיב ישראל) כי השירות הוא בעברית ויותר חשוב – לעומת ברוקר זר, בתי השקעות ישראלים מגישים עבורכם את הדוחות לרשויות המס בישראל (עדיין תצטרכו להגיש לבד את הדוחות לארה”ב).
• נשואים לאזרח אמריקאי? שימו לב שאם תיק ההשקעות משותף – אתם לא יכולים להשקיע ב־PFIC. ממה שאני יודע (יכול מאוד להיות שאני טועה), רוב הזוגות המעורבים מתנהלים עם חשבון מסחר רק על שם הבן זוג הלא אמריקאי ודואגים להסכם כתוב ביניהם במקרה של פרידה.
בנוסף, קיימת חשיפה אפשרית למס ירושה אמריקאי אם בן הזוג הלא־אמריקאי נפטר ראשון.
• קופת גמל בניהול עצמי (IRA) יכולה להיות פתרון טוב לבעיית הדיווח על עולם הגמל שלכם.
השורה התחתונה
אזרחות אמריקאית יכולה להיות עול לא קטן. היא דורשת תכנון, זמן וגם תשלום לאנשי מקצוע. אבל כשעושים את הדברים נכון, רוב הסיכויים שלא תצטרכו לשלם הרבה מיסים לארה״ב.
אפשר, כמובן, להתעלם מהחוק האמריקאי ולקוות שהכל יעבור מתחת לרדאר. מבחינתי זו לא באמת אפשרות. אם יום אחד רשות המיסים האמריקאית תזהה אי־עמידה בחוק – זה יכול להסתיים רע מאוד. לא סתם האמריקאים אוהבים להגיד: Don’t mess with the IRS (ואפילו יש שיר כזה!).
המסר פשוט: תלמדו מהסיפור של ג’וש. תעשו סדר פעם אחת, תיישרו קו מול רשויות המס ארה״ב ותוכלו להמשיך הלאה בידיעה שאתם עומדים בכללים של הדוד סאם ויכולים לישון בשקט.
רוצים לשמוע עוד?
אם יש לכם אזרחות אמריקאית ואתם רוצים להבין סוף־סוף איך להתנהל נכון עם כל העולם הפיננסי שלכם, יש קורס שלם של "השקעות לעצלנים" שמסביר הכול בצורה פשוטה וברורה. לחצו כאן לפרטים נוספים.
