הסוד האמיתי של שוק ההון: את הכסף עושים… בלחכות.
התחלתי את הקריירה שלי בעולם האינטרנט, בהמשך הקמתי סטארט-אפ שנמכר בסכום יפה ומשם התחלתי להשקיע בחברות סטארט אפ בתחילת דרכן. השקעתי ב- Similar Web ובהמשך גם בWIZ ובחברות נוספות שהונפקו או נמכרו במיליארדים. המקצוע שלי היה לזהות הזדמנויות ובכל זאת חלק מכספי השקעתי ואני משקיע במדדים משעממים לכאורה. הנה הסיבה מדוע אני עושה זאת.
אני זוכר שלפני כמה שנים, באמצע עוד כותרת דרמטית – “שוקי העולם קורסים” – קיבלתי טלפון מחבר.
“נו, מה עושים? מוכרים?” הוא שואל, בקול של מי שכבר רואה את העולם מתפרק, כמו בשיר “מחכים למשיח” זה שסופר את הכסף שאין.
אמרתי לו: “אני לא עושה כלום. לא קונה, לא מוכר. ובטח שלא עכשיו.״
למה? כי כבר למדתי איך המשחק הזה עובד. אני פעיל בשוק ההון מספיק שנים כדי להבין – היו ויהיו משברים, היו ויהיו מלחמות, היו ויהיו עימותים פוליטיים וגיאופוליטיים – ובסוף, מי שמחזיק חזק ולא עף מהקרוסלה, יוצא מרוויח – ובענק.
בממוצע, המדדים הגלובליים נתנו לי סביב 10% בשנה. ובשנים האחרונות? אפילו יותר.
ולמה אתם חושבים שהם נותנים 10% בשנה בזמן שהבנק שילם, במקרה הטוב, 4% ריבית ? כי הם גם ירדו ותמיד יכולים לרדת. התשואה העודפת היא בין היתר הפיצוי על הסיבולת לשאת בירידות, ועל הסיכון שדווקא כשאצטרך את הכסף – התיק יהיה מתומחר נמוך ואאלץ למכור בזול. זה לא באג – זה פיצ’ר.
ואין פה קסם. זו פשוט המתמטיקה של שוק חופשי, גלובלי, שמורכב מאלפי חברות מצוינות. ככה זה חלק קורסות, חלק פורחות – והמדד כולו מתקדם שני צעדים קדימה ואחד אחורה.
אני מתייחס לקרן עוקבת מדדים כלבנת היסוד של תיק ההשקעות שלי. היא לא למכירה.
רוצים קצת ריגוש? שחקו עם מניות ספציפיות, סטארטאפים, קריפטו – מה שבא לכם.
אבל הבסיס? חייב להיות מדדים רחבים.
הפסיכולוגיה היא האויב הכי גדול שלכם
הבעיה היא לא השוק – היא אנחנו.
כשאנחנו חווים עליות, אנחנו מרגישים חכמים ומתחילים לקחת סיכונים מיותרים.
כשאנחנו חווים ירידות, האינסטינקט אומר “להציל מה שאפשר”.
וזה בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות.
תחשבו על זה כמו על לזרוע שדה: מי שקוצר מוקדם מדי, כי “אולי תבוא סערה”, מפסיד את היבול. מי שממשיך לזרוע ולתחזק, שנה אחרי שנה, קוצר הרבה יותר.
הכלל הכי חשוב – לא מוכרים בלי סיבה אמיתית
אם אין מקרה חירום אמיתי שבו אתם חייבים את הכסף – אל תמכרו.
השוק ירד ובאתרי החדשות כותבים שהכל קורס? תסגרו את האפליקציה, תנשמו, וצאו לסרט עם חברים. השוק עלה? תתחדשו, תפתחו בקבוק יין – אבל אל תתלהבו יותר מדי.
ההיסטוריה מראה שבטווח הארוך, השוק תמיד חוזר לעלות. לא כי הוא “טוב” או “רע”, אלא כי הכלכלה האנושית מייצרת ערך. חברות מייצרות מוצרים, פותרות בעיות, מרוויחות כסף – וזה מתבטא במדדים.
זה אולי לא סקסי – אבל זה עובד
נכון, זה לא נשמע מרגש כמו “לתפוס את המניית AI הבאה שתעשה פי 5” ואין פה אגו וסיפורים מפוצצים לספר לחבר’ה.
לי דווקא יש כמה סיפורים טובים לספר על חברות קטנטנות שנרכשו בלירות, והיום שווים מאות מיליונים. אבל, דווקא ממקום זה, אני מצביע על ההבדל הגדול: מי שאוסף 10% לשנה, מדי שנה, לאורך 20 שנה, בלי הרבה דרמות, מסיים עם הון משמעותי מאוד – משהו כמו פי 8 (!) מההשקעה הראשונית – ובדרך גם שומר על שקט נפשי.
ובסוף, כשאתם מסתכלים על התיק שלכם אחרי שנים, אתם מגלים שזה לא הריגוש שעשה אתכם עשירים – אלא המשמעת. שוק ההון מתגמל את הסבלנים. השאלה היא רק אם אתם מוכנים להיות כאלה.
אז כן – אפשר לרדוף אחרי הכותרות, לנסות לתזמן את השוק, ולהרגיש כל יום כמו גיבור בסרט אקשן. ואפשר פשוט לבחור להיות המשקיע הכי משעמם בחדר – זה שמחייך בזמן שהאחרים מזיעים, ויודע שבטווח הארוך הוא זה שייקח את כל הקופה.
תזכרו תמיד שאת הכסף סופרים במדרגות. הבחירה היא שלכם.
לירון רוז הוא משקיע הייטק ומנחה הפודקאסט המצליח ינשוף. לירון מעביר הרצאות לארגונים וחברות הייטק.
