שיר כהן
מתכנן פיננסי ומדריך קרב מגע - חבל שישדדו לכם את הארנק עם כל הכסף שהרווחתם.
כשאנחנו מדברים על טווח זמן בינוני אנחנו לרוב מדברים על בין 4 ל-8 שנים, ואין ספק שזה טווח זמן בעייתי, זה לא מספיק זמן שהסיכון ירד משמעותית (סטטיסטית) בהשקעה במדדי מניות אבל אנחנו עדיין רוצים להרוויח קצת בתקופה הזאת (לא רק לשמור על הערך של הכסף).
תוכן עניינים
איך משקיעים לטווח זמן בינוני?
לדעתי יש 3 גישות:
1. לא לקחת סיכון בכלל
מי שלא רוצה לקחת סיכון בכלל לא באמת יוכל להרוויח ריאלית (מעל האינפלציה) והוא רק ישמור על הערך של הכסף (לא דווקא דבר רע)
האפשרויות שלו – קרן כספית, פיקדון בנקאי ואג”ח.
יתרונות: סיכון מאוד נמוך.
חסרונות: אנחנו לא מגדילים את ההון שלנו רק שומרים על הערך של הכסף.
גישה זו תתאים שאנחנו חוסכים לאירועים שאי אפשר לדחות וזה יהיה אסון אם לא יהיה לנו את הכסף באותה נקודת זמן.
1. לא לקחת סיכון בכלל
מי שלא רוצה לקחת סיכון בכלל לא באמת יוכל להרוויח ריאלית (מעל האינפלציה) והוא רק ישמור על הערך של הכסף (לא דווקא דבר רע)
האפשרויות שלו – קרן כספית, פיקדון בנקאי ואג”ח.
יתרונות: סיכון מאוד נמוך.
חסרונות: אנחנו לא מגדילים את ההון שלנו רק שומרים על הערך של הכסף.
גישה זו תתאים שאנחנו חוסכים לאירועים שאי אפשר לדחות וזה יהיה אסון אם לא יהיה לנו את הכסף באותה נקודת זמן.
2. לקחת סיכון
להשקיע את כל הכסף בקרן סל מחקה מדד מניות מפוזר ומגוון.
להשקיע את כל הכסף בקרן סל מחקה מדד מניות מפוזר ומגוון.
לפי הסטטיסטיקה כשמשקיעים במדד מניות ל-5 שנים יש 10% סיכוי שנסיים עם תשואה שלילית – לא סטטיסטיקה כזאת רעה.
כן הייתי חושב על האירוע קיצון ובודק איך ירידה של 50% משפיעה עליי.
מתי הגישה הזאת יכולה להתאים?
א. אם הסכום שאני צריך יחסית קטן ביחס לתיק ההשקעות שלי, אני יכול למשוך אותו גם אחרי המשבר וזה לא יהיה מאוד קריטי.
כן הייתי חושב על האירוע קיצון ובודק איך ירידה של 50% משפיעה עליי.
מתי הגישה הזאת יכולה להתאים?
א. אם הסכום שאני צריך יחסית קטן ביחס לתיק ההשקעות שלי, אני יכול למשוך אותו גם אחרי המשבר וזה לא יהיה מאוד קריטי.
ב. אם אפשר לדחות את השימוש בכספים ולתת זמן לשוק לתקן את הנפילה (לא להחליף רכב, לדחות את השיפוץ בבית וכו…).
סתם בשביל הדוגמה אם היינו מתחילים להשקיע ב-1997 אז בסוף המשבר ב-2002 עדיין היינו מורווחים 4.5%, נכון זאת תשואה לא משהו בכלל ל-6 שנים וזה לא כולל אינפלציה אבל עדיין נחמד לראות שהקרן (הכסף הראשוני שהופקד) לא נפגעה.
סתם בשביל הדוגמה אם היינו מתחילים להשקיע ב-1997 אז בסוף המשבר ב-2002 עדיין היינו מורווחים 4.5%, נכון זאת תשואה לא משהו בכלל ל-6 שנים וזה לא כולל אינפלציה אבל עדיין נחמד לראות שהקרן (הכסף הראשוני שהופקד) לא נפגעה.
3. לקיחת סיכון בהתאם לכמה שאנחנו מוכנים/מסוגלים.
ראינו שבמשבר קיצוני בשוק ההון המדד יכול ליפול ב-50% (משנת 2000 עד 2002 מדד ה-S&P 500 ירד במצטבר 50%) אז נהיה פסימים ונקח את זה בתור התרחיש המייצג שלנו.
אז השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים שהתיק יפול? בואו נגיד עד 25%.
בשביל להשיג את היעד הזה נצטרך ליצור תיק של 50% חשיפה מנייתית ו-50% משהו סולידי. עכשיו אם החלק המנייתי יפול ב50% אז כלל התיק יפגע רק ב-25%.
אפשר ליצור הרכב תיק כזה בעצמנו (נגיד קרן סל מחקה מדד מניות וקרן מחקה מדד אג”ח/קרן כספית) ואפשר גם להשקיע בגמל להשקעה במסלול כללי שזה בערך 40-50% חשיפה מנייתית (בטווח זמן בינוני ההשפעה של דמי הניהול הגבוהים יותר לא משמעותית וגם נוכל לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס, כלומר להוריד חשיפה מנייתית ככל שנתקרב לאירוע).
ראינו שבמשבר קיצוני בשוק ההון המדד יכול ליפול ב-50% (משנת 2000 עד 2002 מדד ה-S&P 500 ירד במצטבר 50%) אז נהיה פסימים ונקח את זה בתור התרחיש המייצג שלנו.
אז השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים שהתיק יפול? בואו נגיד עד 25%.
בשביל להשיג את היעד הזה נצטרך ליצור תיק של 50% חשיפה מנייתית ו-50% משהו סולידי. עכשיו אם החלק המנייתי יפול ב50% אז כלל התיק יפגע רק ב-25%.
אפשר ליצור הרכב תיק כזה בעצמנו (נגיד קרן סל מחקה מדד מניות וקרן מחקה מדד אג”ח/קרן כספית) ואפשר גם להשקיע בגמל להשקעה במסלול כללי שזה בערך 40-50% חשיפה מנייתית (בטווח זמן בינוני ההשפעה של דמי הניהול הגבוהים יותר לא משמעותית וגם נוכל לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס, כלומר להוריד חשיפה מנייתית ככל שנתקרב לאירוע).
שעת סיפור
ליוסי יש 100 אלף שקל והוא רוצה את הכסף בעוד 6 שנים .
הוא לא רוצה לסכן את כל הכסף כי אם התיק שלו יחתך ב-50% זה יפגע לו בתוכניות אבל 6 שנים זה די הרבה זמן והוא כן היה רוצה להרוויח משהו בזמן הזה.
יוסי מחליט ללכת על 50% חשיפה מנייתית.
בתשואה ממוצעת של 8% לאחר 5 שנים החלק המנייתי נהיה 73 אלף שקל.
בחלק הסולידי בתשואה ממוצעת של 4% החלק הסולידי נהיה 60 אלף שקל.
בשנה השישית היה משבר גדול בשוק ההון והחלק המנייתי של יוסי נחתך בחצי!
כלומר נשאר לו 36.5 אלף שקל.
בהסתכלות על התיק הכולל יש ליוסי 96.5 אלף שקל. אמנם פחות מ 100 אלף המקוריים (ונכון גם הכסף נשחק בזמן הזה מהאינפלציה) אבל בהחלט הצלחנו לשמור על רוב הכסף מהמשבר (אם הכל היה במניות היינו נשארים עם 73 אלף שקל בלבד והתוכניות של יוסי כנראה היו נהרסות בוודאות).
הוא לא רוצה לסכן את כל הכסף כי אם התיק שלו יחתך ב-50% זה יפגע לו בתוכניות אבל 6 שנים זה די הרבה זמן והוא כן היה רוצה להרוויח משהו בזמן הזה.
יוסי מחליט ללכת על 50% חשיפה מנייתית.
בתשואה ממוצעת של 8% לאחר 5 שנים החלק המנייתי נהיה 73 אלף שקל.
בחלק הסולידי בתשואה ממוצעת של 4% החלק הסולידי נהיה 60 אלף שקל.
בשנה השישית היה משבר גדול בשוק ההון והחלק המנייתי של יוסי נחתך בחצי!
כלומר נשאר לו 36.5 אלף שקל.
בהסתכלות על התיק הכולל יש ליוסי 96.5 אלף שקל. אמנם פחות מ 100 אלף המקוריים (ונכון גם הכסף נשחק בזמן הזה מהאינפלציה) אבל בהחלט הצלחנו לשמור על רוב הכסף מהמשבר (אם הכל היה במניות היינו נשארים עם 73 אלף שקל בלבד והתוכניות של יוסי כנראה היו נהרסות בוודאות).
האם זה סיכון שאתם מוכנים לקחת בשביל האפשרות להרוויח? לדעתי עסקה לא רעה בכלל.
מסקנות שלי
בסופו של היום אין תשובה חד משמעית ואי אפשר לדעת מה עדיף בכל תקופת זמן השקעה ולכל אדם ולכן אנחנו חייבים לעשות ניהול סיכונים, לדעתי זה גם נורא תלוי מה המטרה של הכסף, להחליף את האוטו או לשפץ את הבית אפשר גם לעשות אחרי שהשוק יעלה בחזרה אבל חתונה לילד כנראה שאי אפשר לדחות.
אם נכיר את כל האפשרויות ומה הסיכון שאנחנו לוקחים בכל אפשרות נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולתכנן טוב יותר את ההתנהלות הפיננסית שלנו.
אם נכיר את כל האפשרויות ומה הסיכון שאנחנו לוקחים בכל אפשרות נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולתכנן טוב יותר את ההתנהלות הפיננסית שלנו.
