כשאנחנו מדברים על טווח זמן בינוני אנחנו לרוב מדברים על בין 4 ל-8 שנים, ואין ספק שזה טווח זמן בעייתי, זה לא מספיק זמן שהסיכון ירד משמעותית (סטטיסטית) בהשקעה במדדי מניות אבל אנחנו עדיין רוצים להרוויח קצת בתקופה הזאת (לא רק לשמור על הערך של הכסף).
איך משקיעים לטווח זמן בינוני?
1. לא לקחת סיכון בכלל
מי שלא רוצה לקחת סיכון בכלל לא באמת יוכל להרוויח ריאלית (מעל האינפלציה) והוא רק ישמור על הערך של הכסף (לא דווקא דבר רע)
האפשרויות שלו – קרן כספית, פיקדון בנקאי ואג”ח.
יתרונות: סיכון מאוד נמוך.
חסרונות: אנחנו לא מגדילים את ההון שלנו רק שומרים על הערך של הכסף.
גישה זו תתאים שאנחנו חוסכים לאירועים שאי אפשר לדחות וזה יהיה אסון אם לא יהיה לנו את הכסף באותה נקודת זמן.
להשקיע את כל הכסף בקרן סל מחקה מדד מניות מפוזר ומגוון.
כן הייתי חושב על האירוע קיצון ובודק איך ירידה של 50% משפיעה עליי.
מתי הגישה הזאת יכולה להתאים?
א. אם הסכום שאני צריך יחסית קטן ביחס לתיק ההשקעות שלי, אני יכול למשוך אותו גם אחרי המשבר וזה לא יהיה מאוד קריטי.
סתם בשביל הדוגמה אם היינו מתחילים להשקיע ב-1997 אז בסוף המשבר ב-2002 עדיין היינו מורווחים 4.5%, נכון זאת תשואה לא משהו בכלל ל-6 שנים וזה לא כולל אינפלציה אבל עדיין נחמד לראות שהקרן (הכסף הראשוני שהופקד) לא נפגעה.
ראינו שבמשבר קיצוני בשוק ההון המדד יכול ליפול ב-50% (משנת 2000 עד 2002 מדד ה-S&P 500 ירד במצטבר 50%) אז נהיה פסימים ונקח את זה בתור התרחיש המייצג שלנו.
אז השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים שהתיק יפול? בואו נגיד עד 25%.
בשביל להשיג את היעד הזה נצטרך ליצור תיק של 50% חשיפה מנייתית ו-50% משהו סולידי. עכשיו אם החלק המנייתי יפול ב50% אז כלל התיק יפגע רק ב-25%.
אפשר ליצור הרכב תיק כזה בעצמנו (נגיד קרן סל מחקה מדד מניות וקרן מחקה מדד אג”ח/קרן כספית) ואפשר גם להשקיע בגמל להשקעה במסלול כללי שזה בערך 40-50% חשיפה מנייתית (בטווח זמן בינוני ההשפעה של דמי הניהול הגבוהים יותר לא משמעותית וגם נוכל לעבור בין מסלולים ללא אירוע מס, כלומר להוריד חשיפה מנייתית ככל שנתקרב לאירוע).
שעת סיפור
הוא לא רוצה לסכן את כל הכסף כי אם התיק שלו יחתך ב-50% זה יפגע לו בתוכניות אבל 6 שנים זה די הרבה זמן והוא כן היה רוצה להרוויח משהו בזמן הזה.
יוסי מחליט ללכת על 50% חשיפה מנייתית.
בתשואה ממוצעת של 8% לאחר 5 שנים החלק המנייתי נהיה 73 אלף שקל.
בחלק הסולידי בתשואה ממוצעת של 4% החלק הסולידי נהיה 60 אלף שקל.
בשנה השישית היה משבר גדול בשוק ההון והחלק המנייתי של יוסי נחתך בחצי!
כלומר נשאר לו 36.5 אלף שקל.
בהסתכלות על התיק הכולל יש ליוסי 96.5 אלף שקל. אמנם פחות מ 100 אלף המקוריים (ונכון גם הכסף נשחק בזמן הזה מהאינפלציה) אבל בהחלט הצלחנו לשמור על רוב הכסף מהמשבר (אם הכל היה במניות היינו נשארים עם 73 אלף שקל בלבד והתוכניות של יוסי כנראה היו נהרסות בוודאות).
מסקנות שלי
אם נכיר את כל האפשרויות ומה הסיכון שאנחנו לוקחים בכל אפשרות נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולתכנן טוב יותר את ההתנהלות הפיננסית שלנו.
השקעה לטווח זמן בינוני - שאלות נפוצות
מה נחשב "טווח זמן בינוני" בהשקעות?
טווח בינוני מוגדר בדרך כלל בין 4-8 שנים. זהו זמן שלא מאפשר לקחת סיכון גבוה כמו בהשקעות לטווח ארוך, אך עדיין ארוך מספיק כדי להשקיע ולא רק לשמור על הכסף.
האם כדאי בכלל להשקיע לטווח בינוני?
כן – בתנאי שמגדירים מראש את רמת הסיכון ואת מטרת הכסף. אפשר לשמור על הערך בלבד (גישה סולידית) או לקחת סיכון מחושב כדי להרוויח גם בתקופה קצרה יחסית.
מה האפשרויות למי שלא רוצה לקחת סיכון בכלל?
אפשרויות כמו קרן כספית, פיקדון בנקאי או אגרות חוב מספקות יציבות גבוהה ושומרות על ערך הכסף, אך לרוב לא יניבו רווח ריאלי מעבר לאינפלציה.
האם גמל להשקעה מתאים לטווח בינוני?
כן. במסלול כללי החשיפה המנייתית היא 40-50%, ומכיוון שבטווח בינוני דמי הניהול פחות משפיעים, היתרון העיקרי הוא מעבר חופשי בין מסלולים ללא אירוע מס, מה שמאפשר להקטין סיכון ככל שמתקרבים למטרה.
מהו הגורם החשוב ביותר בהחלטה על ההשקעה לטווח בינוני?
הדבר החשוב ביותר הוא המטרה שלכם מהכסף. אירוע שאפשר לדחות (כמו שיפוץ או קניית רכב) מאפשר לקחת יותר סיכון, ואילו אירוע שאי אפשר להזיז (כמו חתונה) מחייב לדעתי גישה סולידית יותר.
