מתכנן פיננסי ומדריך קרב מגע - חבל שישדדו לכם את הארנק עם כל הכסף שהרווחתם.
כבר רבות נכתב על המיסוי הריאלי, למי שלא ראה או לא זוכר אני אזכיר –
כאשר אנחנו מוכרים נייר ערך ברווח נלקח עליו מס רווחי הון של 25%, אבל רק על הרווח הריאלי, מה זה אומר ריאלי? זה אומר בניכוי/התחשבות במשהו.
מה זה מיסוי ריאלי?
מיסוי ריאלי עם הצמדה למדד המחירים לצרכן – ניקח את הרווח הנומינלי שלנו (הרווח שאתם רואים בחשבון המסחר) נוריד ממנו את השחיקה שקרתה לכסף שהפקדנו בגלל מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) וככה נקבל את הרווח הריאלי/האמיתי שלנו (הרווח שמעל האינפלציה) ורק עליו נשלם מס.
- מיסוי ריאלי עם הצמדה למט”ח – לא נשלם מס על רווחים שנגרמו מהתחזקות הדולר (לדוגמה) על השקל.
איזה הצמדה למיסוי עדיפה?
אם נסתכל על הדולר שקל בטווח הארוך לא נראית מגמה ברורה של התחזקות מטבע אחד על השני וגם לא סביר שתהיה כזאת בין 2 מטבעות של מדינות מפותחות.
לעומת זאת אינפלציה מתונה (בין 1% ל – 3%) זה יעד של בנק ישראל וגם דבר טוב לכלכלה אז אנחנו יכולים להניח שהיא תמיד תהיה ברמה כזאת או אחרת.
לכן נהוג לומר שעדיף לנו מיסוי ריאלי לפי מדד המחירים לצרכן.
אבל כמה זה משמעותי?
ההצמדה למדד המחירים לצרכן מחושבת רק על ההפקדות ולא על כלל התיק (שכולל את הרווחים) ולכן ככל שהתיק מורכב ברובו מרווח ולא מקרן (ההפקדות עצמם) יש לזה פחות חשיבות.
בואו נדבר מספרים –
הפקדה ראשונית – 100,000
הפקדה חודשית – 1,000
הנחת תשואה – 10%
הנחת אינפלציה – 3%
ב5 שנות השקעה אנחנו נחסוך 5,127 שקל אם נמוסה ריאלית לפי מדד המחירים לצרכן לעומת אם נמוסה 25% על כלל הרווח ללא התחשבות בכלום (מתוך תיק של 237 אלף שקל)
ב10 שנות השקעה אנחנו נחסוך 13,459 שקל אם נמוסה ריאלית לפי מדד המחירים לצרכן לעומת אם נמוסה 25% על כלל הרווח ללא התחשבות בכלום (מתוך תיק של 459 אלף שקל)
ב30 שנות השקעה אנחנו נחסוך 90,359 אלף שקל אם נמוסה ריאלית לפי מדד המחירים לצרכן לעומת אם נמוסה 25% על כלל הרווח ללא התחשבות בכלום (מתוך תיק של 3.8 מליון)
לסיכום,
ניתן לראות שאנחנו כן חוסכים כסף כאשר אנחנו ממוסים ריאלית לפי מדד המחירים לצרכן (בערך בין 2% ל – 3% מגודל התיק). אבל זה לא סופר קריטי כמו שעושים מזה. אני לא חושב שזה צריך להיות השיקול היחידי או המכריע בין בחירת מוצר X למוצר Y אבל זה עוד משהו נחמד שחוסך לנו קצת במיסים.
