הפנסיה שלכם מושקעת במדד ה-S&P 500?
גם אתם ראיתם שיש הבדלים בתשואות?
איך זה יכול להיות?! 🤯
הקדמה
קודם כל, תנשמו. אף אחד לא עובד עליכם, לא “נוגעים” לכם בפנסיה, וברוב המקרים גם אין לכם הרבה מה לעשות בנידון.
ועדיין, זה מבלבל: קרן פנסיה אחת מציגה תשואה מסוימת, ובחברה אחרת – תשואה גבוהה יותר, למרות ששתיהן כביכול עוקבות אחרי אותו מדד. יותר מזה, יש גם הבדלים בין תשואת המדד עצמו לבין קרן הפנסיה שלכם שעוקבת אחרי אותו מדד.
אני מבין את התסכול… רק אל תבנו על זה שהוא יעבור אחרי שתקראו את המאמר. יש מצב שהוא בכלל יתעצם 🙃
ספוילר קטן: רגולציה יכולה להיות מציקה, אבל היא קיימת כדי להגן עלינו. האם זה תמיד עובד בצורה יעילה? לא בהכרח או בהכרח לא – אתם תחליטו.
הסיבות
1. אחזקות שונות –
רוצים לעקוב אחרי מדד מסוים? פשוט קונים קרן אחת שמחקה אותו נכון?
הרי בחשבון ההשקעות האישי שלכם, אתם כנראה תבחרו קרן אחת וזהו. יעיל, פשוט ונוח.
אבל בפנסיה, הרגולציה מחייבת פיזור רחב הרבה יותר, בטענה שזה שומר על החוסכים.
הבעיה שזה הופך את העקיבה ל-לא יעילה בעליל. לחברות הפנסיה אסור להחזיק מעל אחוז מסוים בכל נייר ערך. כלומר, הן לא יכולות לשים את כל הכסף בקרן אחת, אלא חייבות לפזר אותו בין כמה קרנות שונות.
וכאן מתחילים הפערים – בין הקרנות יש הבדלים בדמי ניהול, סוג הקרן, דרך העקיבה ועוד. ההבדלים הקטנים האלה מצטברים ומייצרים שוני בביצועים.
2. בעיות תפעוליות –
קרנות הפנסיה מנהלות מיליארדי שקלים, אלפי עובדים ותהליכים מורכבים. זה אומר שההפקדות שלכם לא תמיד מושקעות באופן מיידי.
לדוגמה, אם הפקדתם כסף היום, הוא עשוי להיכנס להשקעה במדד רק בעוד כמה ימים. בחברה אחרת זה יכול לקחת יום או יומיים יותר (או פחות), לפעמים מסיבות לגמרי טכניות כמו עומס עבודה או שיוסי, הבחור שאחראי על שיוך ה הפקדות לפנסיה שלכם, לקח חופש של כמה ימים בשביל טיול בר-מצווה עם הילד. גם פערי זמנים כאלה מתורגמים להבדלים קטנים בין תשואות המדד וגם בן שאר חברות הפנסיה.
3. פערי מט”ח –
את זה אתם צריכים כבר לדעת. להשקיע במדד ה-S&P 500 זה אומר להיות חשופים לדולר (אלא אם כן מצויין לכם פירוש שהקרן מגודרת מפני מט”ח). לכן אם המדד עלה ב-1% אבל הדולר נחלש מול השקל ב-1% אז התשואה שלכם באותו יום תהיה 0%. כמובן שזה עובד גם הפוך.
לכל חברה יש שערי מט”ח שונים ולכן גם פה זה יוצר הבדלים בין התשואות של קרנות הפנסיה.
4. מנגנון הבטחת תשואה –
בקרן פנסיה מקיפה, כ-30% מהכסף שלכם “נשמר בצד” ולא נחשף להשקעה במדד. גם אם הגדרתם שהפנסיה תהיה “100% מחקה S&P 500” – בפועל החשיפה היא רק כ-70%.
על שאר הכסף (כ-30%) מבטיחים לכם תשואה של 5.15%. זה חלק ממנגנון רגולטורי שנועד להגן על כספי הפנסיה שלכם. ייחודי לקרן פנסיה מקיפה בלבד, ולא קיים במוצרים אחרים.
5. יתרת מזומנים –
הרגולציה מחייבת את קרנות הפנסיה להחזיק בצד אחוזים בודדים מהנכסים במזומן. המשמעות היא שחלק קטן מהכסף שלכם לא מושקע בפועל, וזה מייצר פער קטן נוסף ביחס לתשואת המדד.
כמה זה משמעותי?
לקחתי כדוגמה את מסלול מחקה S&P 500 של אחת מחברות הביטוח בקרנות ההשתלמות.
במהלך חמש השנים האחרונות המסלול הניב תשואה של כ־95%. והנה ההשוואה:
קרן הסל השקלית של iShares (מספר נייר 1159250), שעוקבת אחר אותו מדד בדיוק, הניבה באותה תקופה תשואה של כ־102%.
לפני שאתם ממהרים לצעוק “גנבים!” חשוב לדעת שזה יכול ללכת גם לכיוון ההפוך.
חברת ביטוח אחרת, עם אותו מסלול בקרנות ההשתלמות ובאותה תקופה, רשמה תשואה כוללת של כ-105%. כלומר יותר מהקרן עצמה שציינתי, ובוודאי הרבה יותר מהחברה הראשונה שהזכרתי (כל הסיבות להבדלים בתחילת המאמר).
למה זה תמיד כזה מסובך?
אני רוצה להאמין שרגולציה נולדה מתוך כוונה טובה – להגן על הציבור, למנוע ריכוזיות, לשמור על יציבות פיננסית ולוודא שכספי הפנסיה שלנו בטוחים. אבל הדרך לשם עוברת במסדרונות של פקידים, לחצים של גופים מוסדיים, אינסוף לוביסטים שלכולם אינטרסים שונים (שלפעמים נוגדים את האינטרסים של החוסכים).
זאת הסיבה שכל מה שקשור לרגולציה, ולא רק בעולמות הפיננסים, תמיד יהיה מסובך ומסועף. אחרת איך תסבירו את זה שכל המידע שמשוקף לציבור כתוב בשפה משפטית שאף אחד לא מבין? למה יש כ”כ הרבה שמות למסלולי השקעה שעוקבים אחרי המדד? למה יש מלא מוצרים (מאוד שונים אחד מהשני) שלכולם קוראים קופת גמל? ועוד מלא שאלות מהסוג הזה.
בסוף, נדמה שהתשובה לכל זה פשוטה: רגולציה מציקה, שניתן (ואפילו חייבים) לייעל. ועדיף כמה שיותר מהר.
הפתרון (שלא מתאים לכולם):
ידעתם שאתם יכולים לנהל את כספי הפנסיה שלכם בעצמכם? כן כן, ממש כמו חשבון מסחר עצמאי – רק על כספי הפנסיה שלכם (גם על כספי קרן ההשתלמות).
המוצר נקרא קופת גמל בניהול עצמי (IRA), והוא מאפשר לכם שליטה מלאה על ההשקעות שלכם.
היתרון הגדול ב-IRA הוא שזה מאפשר “לעקוף” חלק מהמגבלות הרגולטוריות ולעקוב אחרי המדד בצורה יעילה יותר. זאת הסיבה גם שעלות ההשקעה לרוב תהיה גם זולה יותר.
אבל גם הפתרון הזה לא מושלם כי אם תעשו טעות במעבר – אתם יכולים לפגוע בביטוח השארים שלכם. קרן הפנסיה היא מנגנון ביטוחי חשוב מאוד ולכן אם תחליטו לעבור ל-IRA, מומלץ מאוד שזה יהיה בליווי של איש מקצוע!
דעתי האישית היא שזה פתרון שמתאים למשקיעים “מתקדמים” שמוכנים לספוג הרבה בירוקרטיה, וגם הם – חייבים איש מקצוע שילווה אותם.
לסיכום
כדאי להבין את הסיבות להבדלים בתשואות – לא כדי לרדוף אחרי החברה “המנצחת”, אלא בעיקר בשביל השקט הנפשי שלכם. זיגזוג בין חברות לא באמת ישנה משהו, כי אף אחד לא יכול לדעת מי תשיג תשואה גבוהה יותר בעתיד, וזה הופך את המעבר (שהוא גם כרוך בלא מעט רגולציה) למיותר.
מול הרגולציה אין לנו באמת הרבה מה לעשות (אלא אם אתם מתכננים להקים בית השקעות משלכם), אבל יש פתרון אחד שכן נותן יותר חופש – IRA, שהוא בעיניי אחלה פתרון למשקיעים “מתקדמים”.
