הקדמה
כולם לחזור אחריי: “אני לעולם לא ארדוף אחרי תשואות עבר.”
אם באמת תפנימו את המשפט הזה אני יכול לסגור את המאמר ולחזור להכין פנקייקים.
אבל בואו נהיה כנים, בפעם הבאה שתראו תשואות פנומנליות של מניה, מדד או מסלול השקעה – משהו בכם ירצה להצטרף לחגיגה (מישהו אמר FOMO?).
הבעיה היא שלהצטרף לחגיגה כשהיא כבר בעיצומה, אומר שהגעתם מאוחר כי קבלת הפנים נגמרה, השתייה אזלה והאוכל כבר קר. בהשקעות זה עובד כמעט אותו דבר, רק שמדובר על הכסף שלכם.
הדולר הארור
הרבה משקיעים החליטו שמסלול ההשקעה המתאים עבורם הוא מסלול עוקב מדד S&P 500 אבל השנה האחרונה ערערה אותם. הסיבה המרכזית היא שהשנה היו מסלולים שעשו תשואה גבוהה יותר והיו גם לא מעט “קולות” שעודדו אותם לעבור מסלול. לפעמים זה הגיע בדמות סוכן פנסיה ולפעמים בדמות הדוד ההוא שמבין בהשקעות.
לפני שאסביר למה לרדוף אחרי תשואות של מסלולי השקעה זה רעיון גרוע אני רוצה לעשות יישור קו על עיקרון מאוד חשוב: השקעה ב־S&P 500 היא למעשה השקעה בדולרים.
בפועל מדד S&P 500 עשה השנה תשואה של כ־18% אבל מסלול עוקב מדד S&P 500 הניב תשואה של פחות מ %5 אחוזים בלבד.
הפער הזה נוצר בגלל שהדולר נחלש מול השקל בכ־13% במהלך השנה האחרונה. כלומר המדד עצמו הציג תשואה מצוינת והגורם שפגע בתוצאה הסופית היה החשיפה למטבע הדולר. אגב, משקיעים עם קצת ניסיון מבינים שירידות הן חלק מהמשחק וזה דווקא זמן מעולה להשקיע כי כוח הקניה שלנו גדל (אפשר לקנות יותר באותו סכום כסף).
* כמובן שגם בלי קשר לתנודות הדולר, מסלול עוקב מדד S&P 500 יכול להציג בשנים מסוימות תשואות נמוכות ביחס למסלולי השקעה אחרים.
לקפץ בין מסלולי השקעה
אוקיי אז כולם פה ראו את הביצועים של מסלול מניות בשנה האחרונה שהם הרבה יותר גבוהים מביצועי מסלול עוקב מדד S&P 500ֿ. סביר שגם סיפרו לכם שכדאי לעבור למסלול מניות.
רגע לפני שאתם מקבלים החלטה האם לעבור, הנה הסיבות המרכזיות למה לא לעשות את זה:
1. העיקרון הבסיסי ביותר בהשקעות
כל משקיע או משקיעה בכל תחום רוצים לקנות בזול ולמכור ביוקר. זה למעשה העיקרון שאיתו הכול התחיל. הרבה לפני שהייתה בורסה, גרפים ונרות יפנים, עוד משחר ההיסטוריה כולם רצו כך; חקלאים, סוחרים, וכו’.
זהו העיקרון הפשוט ביותר בעולם ובאופן אירוני גם העיקרון שהרבה משקיעים פשוט שוכחים כשהם מתחילים לקפץ בין מסלולי השקעה. נכון שמסלול מניות עשה תשואה גבוהה מאוד השנה, אבל להצטרף אליו עכשיו ולעבור ממסלול עוקב מדד S&P 500 אומר למכור נכס שקניתם כשהיה זול ולהצטרף לנכס שכבר יקר. לא רק שזה לא חכם אלא גם נוגד כל היגיון השקעות בסיסי.
2. אקטיבי מול פאסיבי
מסלול מניות הוא מסלול אקטיבי שבו מנהל ההשקעות בוחר עבורכם מניות בודדות או מדדים.
אני יודע, זה נשמע מגניב, אבל כל מחקר אמפירי רציני שנערך בנושא מצביע על מסקנה אחת ברורה: בטווח הארוך הסיכוי לנצח את מדד S&P 500 הוא כמעט אפסי.
לכן, על פי אותם מחקרים, סביר להניח שמסלול מניות לא ינצח את המדד לאורך זמן.
חשוב לדייק ולומר שהמחקרים הללו נערכו על קרנות גידור וגופים מוסדיים גדולים ולא על מסלולי השקעה של חברות ביטוח ישראליות. מסלול מניות הוא מסלול חדש יחסית ולכן אין כיום אפשרות לבצע השוואה ארוכת טווח בין מסלול מניות לבין תשואת מדד S&P 500.
כבר אמרנו שיש שנים שבהן מסלול עוקב מדד S&P 500 יכול להניב תשואות נמוכות יותר ממסלולים אחרים, נכון? אז הנה חידוד חשוב: יש גם שנים שבהן אפילו מסלולים סולידיים מאוד ישיגו תשואה גבוהה יותר מהמדד, בעיקר בתקופות של משבר בשוק ההון או בשנים שבהן הביקוש לאג״ח עולה.
תגבשו אסטרטגית השקעות ברורה
לקפוץ בין מסלולי השקעה זו לא אסטרטגיית השקעות, ההפך. זה מראה שאין לכם תוכנית ברורה. כדי להמחיש את זה אתן לכם דוגמה לאסטרטגיית ההשקעות של יוסי:
יוסי בן 35 והוא מבין עיקרון מאוד חשוב בהשקעות – עקרון הפיזור.
מסלול מניות חשוף בעיקר לשוק הישראלי. למרות התשואות היפות בשנים האחרונות מדובר בחשיפה לכלכלה קטנה מאוד ביחס לכלכלה העולמית. יוסי מבין שרוב כספו במהלך השנים יהיה בעולם הגמל שלו, בנוסף הוא גם מבין שהוא רוצה להשקיע בצורה פאסיבית ולא אקטיבית. לכן הוא בוחר במסלול השקעה עוקב מדד S&P 500 (לא כי זה המסלול המושלם אלא כי כרגע זה המסלול שהכי מתאים לעקרונות ההשקעה הפאסיבית).
האם זה אומר שיוסי לא משקיע במדדים הישראליים? ממש לא, יוסי משקיע במדדי ת”א דרך חשבון המסחר האישי שלו וכך שומר על פיזור רחב.
מילה קטנה על ההשוואה בין השוק הישראלי לאמריקאי:
נכון, המדדים הישראליים עשו תשואה גבוהה יותר מהאמריקאיים אבל ההשוואה הזו מתחילה מנקודת זמן בעייתית לדעתי. ביום שמדדי ישראל נולדו, ארה״ב כבר הייתה מעצמה עולמית, וישראל – מדינה צעירה, קטנה ולא משמעותית אבל עם פוטנציאל אדיר.
לשמחת כולנו הפוטנציאל הזה אכן התממש, ולכן רואים תשואות גבוהות, אבל להשוות ביניהן כאילו התחילו מאותה נקודה? בעיניי זו השוואה שמפספסת את התמונה.
בקיצור יוסי שלנו ממשיך בדרך שבחר (בין אם בחר רק במסלול עוקב מדד S&P 500 או בין אם בחר לשלב מסלול מניות) בביטחון מלא לאורך שנות ההשקעה שלו, מבין את העקרונות החשובים ופועל לפיהם.
אז מתי לעבור מסלול השקעה?
אם הגעתם עד לכאן כנראה שכבר הבנתם שדעתי היא שהמסלול שמתאים ביותר לעקרונות ההשקעה הפסיבית הוא מסלול עוקב מדד S&P 500. אם אתם רוצים להעמיק במסלולי השקעה נוספים אתם מוזמנים ללחוץ כאן.
יש מצבים מסוימים שבהם עדיף לבחור מסלול השקעה אחר, ברוב המקרים מדובר במסלול סולידי יותר והסיבות לכך די ברורות:
1. סיבולת תנודתיות נמוכה
מסלול עוקב מדד S&P 500 הוא מסלול תנודתי. לא כל אחד ישן טוב בלילה כשהוא יודע שהכסף שלו יכול לרדת בעשרות אחוזים, גם אם הוא מבין שזה זמני. משקיעים עם הון משמעותי בעולמות הגמל והפנסיה עלולים לחשוש מירידות חדות ולכן יעדיפו מסלול סולידי יותר. זו בחירה לגיטימית לגמרי והיא קשורה בעיקר לאופי של המשקיעים.
רק חשוב לזכור, שקרנות פנסיה וקרנות השתלמות נהנות מהטבות מס משמעותיות, ולכן, כשמסתכלים על התמונה הכוללת, לרוב נרצה למקסם את החשיפה למניות דווקא באפיקים הפטורים ממס ואת הורדת החשיפה למניות נוכל לעשות דרך חשבון המסחר האישי שאינו פטור ממס.
2. מתקרבים לפרישה
משקיעים שמתקרבים לגיל פרישה צריכים להתחיל לחשוב על הורדת החשיפה למניות.
הסיבה פשוטה, לקרן הפנסיה יש נקודת זמן שבה הקרן נפדית.
לדוגמא: אם קרן הפנסיה נמצאת במסלול עוקב מדד S&P 500 ונשארו רק כמה שנים עד הפדיון אנחנו לוקחים סיכון לא קטן. במקרה של שנת משבר ייתכן מצב בו לא יהיה לשוק מספיק זמן להתאושש והירידה עלולה לפגוע ישירות בקצבה.
המסקנה פשוטה – ככל שמתקרבים למועד שבו צריך את הכסף, כך יש פחות מקום לתנודתיות ויותר מקום ליציבות. זה נכון לכל מוצר ולא רק לקרן פנסיה.
קינוח לסיום
אני מקווה שעכשיו תוכלו לגבש לעצמכם החלטה נכונה ומושכלת יותר בפעם הבאה שמישהו ימליץ לכם לעבור מסלול השקעה. זה בהחלט יכול להיות רלוונטי במצבים מסוימים ואני לא נגד מסלול כזה או אחר וגם לא טוען שמסלול מנייתי מתאים לכולם.
אבל רגע לפני שמקבלים החלטות פיננסיות משמעותיות חשוב לעצור ולהבין את ההיגיון מאחורי ההמלצה ולא לפעול אוטומטית רק כי מישהו הציג את עצמו כמומחה.
ולמה זה כל כך חשוב? הנה דוגמה מצוינת שהכין מרדכי התותח👇
בימים האחרונים פורסמה כתבה שבה נטען שמסלול סולידי כלשהו בקרן ההשתלמות ניצח את מדד S&P 500 בטווח של 26 שנים. בהשוואה לקחו מסלול ”כללי” של אחת מקרנות ההשתלמות שעשה מינואר 1999 עד נובמבר 2025, הוצג שהמסלול הסולידי עשה תשואה של 571.22% לעומת תשואה ”מעפנה” של מסלול S&P 500 שעשה 462%.
אני יודע, כולכם עכשיו רצים לשנות את מסלול ההשקעה, אבל רגע – בואו נבחן את הכשלים בהשוואה הזו:
1. השוואה בין תפוחים לאגסים
מסלול כללי מורכב מכ־50% חשיפה למניות במקרה הטוב. כל אחד שיודע את הבסיס לשוק ההון מבין שבטווח הארוך תמהיל של 100% ייתן פוטנציאל רווח גדול יותר ממסלול שרק חצי ממנו חשוף למניות. ההשוואה הייתה למסלול כללי מהסיבה שלא היו מסלולי מניות בתחילת תקופה ההשקעה שמוצגת.
2. לאחד מותר בזמן שלשני אסור
בהשוואה התייחסו למדד S&P 500 Price Return. מדובר במדד שהתשואה שלו לא כוללת צבירת דיבידנדים. יודעים איפה כן התחשבו בהשקעה חוזרת של דיבידנדים וקופוני אג”ח? במסלול כללי. אם נעשה את אותה ההשוואה רק עם מדד S&P 500 Total Return שהוא מדד שמחשב תשואה כולל צבירת דיבידנדים, נגלה שהוא עשה 810.86%! (לעומת 571% של המסלול הכללי שהם הציגו).
3. שקלים שקלים עלינו נופלים
כמובן שלא שכחתי את יחסי הדולר־שקל שבעבר היו די דרמטיים ביחס להיום. התשואה בשקלים במדד האמריקאי האהוב באותו טווח שנים היא 714.46%- עדיין הרבה יותר מאותו מסלול כללי.
4. דמי ניהול
במוצרים מנוהלים יש דמי ניהול מהצבירה שהם גבוהים פי 10 בערך מדמי ניהול של קרן סל פשוטה, לכן צאו מנקודת הנחה שהתשואה שרואים היא נמוכה יותר ממה שמוצג.
מה עם מסלול מניות?
מסלול מניות הגיע אלינו די מאוחר, אבל גם כאן עשיתי השוואה בין מסלול מניות לבין תשואת המדד (לא היה מסלול עוקב מדד באותו טווח שנים) – מינואר 2005 עד נובמבר 2025. והתוצאות? לא הפתיעו.
ממבט ראשוני ניתן לראות שהמדד הצליח להכות את מסלול מניות האקטיבי, אבל אני איש של אמת ולכן המרתי את התשואה לשקלים. התשואה האמיתית היא 539.95%!
רגע מה זה אומר?
כפי שהמחקרים הראו – הסיכוי לנצח את המדד הוא כמעט אפסי, אבל אפשרי. אז למה לא לבחור באותו בית השקעות שניצח את המדד? כי הוא לא בהכרח ינצח את המדד בטווח הארוך (למשל כי אנשי המקצוע מתחלפים בשלב מסוים. ואם כבר הפוך, בשביל להתכנס לממוצע אותו בית השקעות בהכרח יעשה תשואות נמוכות יותר). בסופו של יום, בכל שנה חברה אחרת מובילה בתשואות. שימו לב גם לפערים שמראים ששתי חברות שונות השיגו פחות מתשואת המדד בשקלים (כמובן שכל החישוב נעשה עם התחשבות בדמי הניהול).
זהו הרעיון בהשקעה פסיבית – לא משקיעים לפי תשואה של איזה מסלול מניות אקטיבי, כי אין לדעת האם הוא זה שיוביל בעתיד. ברור שיש סיכוי שתהיה חברה שתנצח את המדד – אני לא מתכחש לזה. העניין הוא שאני לא רואה סיבה לנסות להמר על איזה בית השקעות יצליח, כי הסיכוי נמוך מאוד ואולי גם אפסי.
