מחבר הספר "השקעות לעצלנים", יזם ומשקיע בנדל"ן ובשוק ההון. בעלים של חברת "אסיף השקעות". מתופף בהפסקה (אך מיד אשוב).
לכל החלטה שלנו בחיים יש השלכות, וכשמדברים על כסף – אז ההשלכות אדירות.
תכנון עתידי
מי שיעצור לכמה שעות מרכבת הקריירה ויעשה תכנון אפקטיבי של עתידו הפיננסי, יגרום לכך שבעתיד יותר כסף שלו יהיה תוצאה של רווחים מאשר מהקריירה החשובה שלו. גם מבוגרים לקראת פרישה צריכים לתכנן את עתידם הפיננסי – ואם לא יעשו את זה, יכולים למצוא את עצמם ממשיכים לעבוד גם בשנים בהן הם אמורים לנוח.
בגלל שתכנון פיננסי הוא מעשה ראציונלי שכל שבב התערבות של אמונה או רגש בו – מקלקלים אותו, אין לנו ברירה אלא להתייחס ליום פקודתינו כאל חלק בלתי-נפרד מהחיים (“יום פקודתינו” = יום התפגרותנו).
צוואה
לתכנון פיננסי שלאחר-החיים יש שם עתיק יומין והוא “צוואה”, ואני ערכתי כזו בגיל 34.
לא, אני לא מתכנן להאסף אל אבותיי בקרוב והאמת שאני דווקא די אוהב את החיים. אבל יום אחד עצרתי לחשוב מה בעצם יקרה עם הנכסים שצברתי אם מחר אחזיר את נשמתי לבורא – ומצב ברירת המחדל (Default) שהחוק והפסיקה הישראליים מציעים לנו, פשוט לא טובים.
לדוגמה: אם מחר בבוקר אשבוק חיים, ולא תהיה לי צוואה, חצי מנכסיי יעברו לאישתי וחצי לבתי. זה נשמע סבבה, לא? אז זהו, שזה לא סבבה, כי יש ב”Default” הישראלי כמה בעיות, ואני אמנה רק 3 מהן:
1. נניח שלי ולאשתי יש דירה – כך ש-%50 ממנה בבעלותי. אם מחר אנפח את נשמתי, אז %25 יעברו לאשתי ו-%25 לבתי. אשתי תוכל למכור את הדירה רק כשימלאו לבתי 18 שנים. אם זה נשמע לכם סביר, אגיד את זה אחרת: אשתי תהיה מסונדלת לדירה הזו עד שנת 2040!
2. אם מחר אפול חלל אז אשאיר את בת זוגי חו”ח אלמנה בגיל צעיר. כמובן שאני אאחל לה למצוא גבר נאה כמוני (אבל גבוה ממני) לאחר תום השלושים, אבל מה לעשות – אחוזי הגירושין בארץ גבוהים מאוד. במצב עגום שכזה, כל הכסף אותו חסכתי כל החיים יכול להיות, רחמנא לצלן, על כף המאזניים במאבק משפטי שבין משפחתי כיום, לאדם שאני בכלל לא מכיר. המחשבה הזו מעבירה בי צמרמורת.
3. כמובן שאף אחד לא מאמין שבמשפחתו יהיו מאבקי ירושה. אבל בכל זאת יש כאלו. מה עושים בעולם הפיננסי כשלא רוצים להתבסס על אמונה? מתכננים! במצב ה-Default בו אדם הולך בדרך כל ארץ, כפי שאמרנו, שהדירה בבעלותו מתחלקת בין אישתו לבין ילדיו. סטטיסטית, על פי מחקר שלא ערכתי, אחד לאלף ילדים טובים יוצא ילד טמע עם עיניים גדולות. ילד שכזה יכול לבקש יפה מאמא שלו הזקנה לצאת מהבית שלה (=שעל פי הטאבו, הוא שלהם) כי הוא חייב כסף – ואם היא תסרב לעשות את זה, הטמע הקטן יכול להוציא בבית משפט צו פירוק שיתוף והלכה למעשה לסלק את אמא שלו מביתה.
צוואה טובה ומתוכננת מנטרלת את כל שלושת הסיכונים האלו (ועוד סיכונים רבים אחרים).
במקרים רבים בחיים, כמו כאן, אי-בחירה היא גם סוג של בחירה, והלכות הירושה הקיימות היום הן לא בהכרח צודקות או חכמות – אם אתם לא כותבים צוואה, אתם בוחרים בהן!
עלות
כתיבת צוואה נעה בין 0 ש”ח (צוואה בכתב יד) ל-4,000 ש”ח בתוספת מע”מ אצל עורך דין. לצוואות יש “דרגות חוזק שונות”: צוואה שכתבתם לבדכם בכתב יד היא ככל הנראה החלשה ביותר, מכיוון שמתנגדים לקיום הצוואה (אם יהיו כאלה) יוכלו לטעון שלא אתם כתבתם אותה/שלא הייתם צלולים/להעניק פרשנויות שונות לכוונתכם. הצוואה ה”חזקה” ביותר היא צוואה שנערכת על ידי עורך דין, חתומה ע”י נוטריון ומופקדת אצל ה-“רשם לענייני ירושה”.
סיכום
הרבה אנשים דוחים את כתיבת צוואתם כל החיים, ולפעמים הפחד מ”עין הרע” כל כך גדול עד שהם כלל לא כותבים אותה. גם כאן, בשביל להיות יעיל פיננסית – אני לא מייחס חשיבות לאמונה או רגש. למעשה, כשאני חושב על זה באופן ראציונלי – הדבר הנכון ביותר הוא לכתוב צוואה מיד לאחר לידה ראשונה, כי עד לידת ילד ראשון – העניינים פשוטים יותר מבחינת ירושה, או כמו שאמר לי המראויין שלי בפרק הפודקאסט של החודש, עו”ד יוסף גביזון, על תזמון חתימת הצוואה סמוך ליום הולדת 8 חודשים לבתי הבכורה – “למעשה, היית 8 חודשים בסיכון”.
