השקעות לאזרחי ארה”ב

כששני בני הזוג הם אמריקאים או שאין בת/בן זוג המצב יחסית פשוט- משקיעים בנכסים אמריקאים בלבד ומנצלים את תקרת הפטור הגבוהה (11 מיליון דולר).
אם רק אחד מבני הזוג הוא אמריקאי המצב יותר סבוך כי קיימת דילמה האם להשקיע כאמריקאים או כישראלים. השיקול העיקרי לבחירת שיטת ההשקעה במקרה הזה צריך להיות, לעניות דעתי, התחשבות במצב קיצון של פטירת אחד מבני הזוג.
ננתח שלושה מצבים אפשריים שמהם ניתן בנקל להסיק על שאר האפשרויות:
אופציה א’-
בת הזוג היא אמריקאית ובן זוגה אינו מחזיק באזרחות אמריקאית. הם בוחרים להשקיע בחשבון ע”ש הבן זוג** בקרנות סל איריות צוברות. אם חס וחלילה בן הזוג הולך לעולמו, מקבלת בת הזוג ירושה עם “קנס”- האחזקה בקרנות האיריות תעבור אליה ואז יהיו לה שתי ברירות גרועות:
1. להמשיך להחזיק בהן ולשלם “קנס”- מס על הרווחים כול שנה בשיעור מס גבוה במיוחד.
2. למכור את כול הקרנות, לשלם “קנס” מס רווחי הון לרשות המיסים הישראלית ולהשקיע מחדש את הכספים בקרנות אמריקאיות. **נדרשת הפרדה חוקית, למשל ע”י הסכם ממון, כך שחשבון ההשקעות לא ישוייך, מבחינת רשויות המס האמריקאיות, לבת הזוג- כול עוד בן הזוג בחיים. אחרת, היא תמוסה בכבדות כפי שהוסבר בחלק על PFIC.
אופציה ב’-
בן הזוג הוא אמריקאי ובת זוגו אינה מחזיקה באזרחות אמריקאית. הם בוחרים להשקיע בחשבון מסחר עצמאי בקרנות סל אמריקאיות. אם חס וחלילה בן הזוג הולך לעולמו, מקבלת בת הזוג ירושה (את החצי שלו באחזקות בחשבן המסחר) ללא חיוב במס עיזבון עד תקרת הפטור של 11 מיליון דולרים. עם זאת, כשתלך בת הזוג לעולמה ותוריש את הקרנות לילדיה, מכיוון שהיא אינה אמריקאית, ימוסו האחזקות בשיעור ממוצע של 35%. אז אמנם יש פה “קנס” אבל הוא נדחה בדור (דחיית מס).
אופציה ג’-
בן הזוג הוא אמריקאי ובת זוגו אינה מחזיקה באזרחות אמריקאית. הם בוחרים להשקיע בחשבון מסחקר עצמאי בקרנות סל אמריקאיות. אם חס וחלילה בת הזוג הולכת לעולמה, בן הזוג יורש חצי מהאחזקות עם “קנס” שכן הן ימוסו במס עיזבון בשיעור ממוצע של 35% מכיוון שבת הזוג אינה אמריקאית. אם חשבון המסחר רשום ע”ש בן הזוג ומייצרים מצב חוקי של הפרדה ע”י הסכם ממון למשל, יכול להיות שישנה אפשרות שבה בן הזוג לא ישלם מס עיזבון במקרה של פטירת בת זוגו.