1. עלות נמוכה –
דמי ניהול ועמלות מסחר נמוכות, מיסוי דיבידנדים מופחת, דחיית מס, מיסוי ריאלי, (תכלס קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים).
2. פשטות – בין 1 ל – 4 ניירות ערך/קרנות.
3. פיזור רחב – עסקי, סקטוריאלי, גלובלי
חלק מנייתי
אני רואה 3 אפשרויות טובות לחלק המנייתי
1. מדד S&p500 –
חמש מאות החברות הגדולות ביותר בבורסה האמריקאית.
קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים:
– חברת בלקרוק, מס’ נייר – 1159250, דמי ניהול – 0.07%, עקיבה פיזית, (15% מיסוי דיבידנדים), מיסוי לפי מט”ח
– חברת אינביסקו, מס’ נייר – 1183441, דמי ניהול – 0.09%, עקיבה סינתטית, (0% מיסוי דיבידנדים), מיסוי לפי מדד המחירים לצרכן
יתרונות:
– דמי ניהול מאוד נמוכים
– החברות הטובות בעולם שיש להם עסקים גלובלים
– פיזור סקטוריאלי רחב
חסרונות:
– חשיפה אך ורק לשוק האמריקאי ולדולר
– מחיר יחידה גבוה של מעל 2,000 ש”ח מה שמצריך סכום גבוה לקנייה חודשית או לקנות כל מס’ חודשים.
2. מדד עולמי ACWI –
פיזור גלובלי הכולל 2920 מניות מ23 מדינות מפותחות ו24 מדינות מתפתחות (63% מהמדד חשוף לשוק האמריקאי)
קרן אירית שנסחרת בארץ בשקלים:
– חברת בלקרוק, מס’ נייר – 1159235, דמי ניהול – 0.2%, עקיבה פיזית, מיסוי לפי מדד המחירים לצרכן
יתרונות:
– מחיר יחידה נמוך של בערך 321 ש”ח, מאפשר קנייה גם בסכומים נמוכים
– פיזור גאוגרפי וחשיפה לעוד מטבעות חוץ מהדולר
חסרונות: –
דמי ניהול מעט יותר יקרים
2.1. מדד עולמי WORLD –
פיזור גלובלי שכולל שווקים מפותחים בלבד (ללא שווקים מתפתחים)
קרן אירית שנסחרת בארץ בשקלים:
– חברת אינביסקו, מס’ נייר – 1185164, דמי ניהול – 0.22%, עקיבה סינתטית, מיסוי לפי מדד המחירים לצרכן
יתרון/חסרון –
אין חשיפה לשווקים המתפתחים שמהווים בערך 10% מהעולם, טוב או רע? הזמן יגיד.
2.2. מדד עולמי FTSE All-World – פיזור גלובלי הכולל 4292 מניות ממדינות מפותחות ומתפתחות (דומה מאוד למדד ACWI)
קרן אירית שנסחרת בארץ בשקלים:
– חברת אינבסקו, מס’ נייר 1209220, דמי ניהול 0.15%, עקיבה פיזית, מיסוי לפי מדד המחירים לצרכן
יתרונות:
– דמי ניהול נמוכים יותר מהקרן של איישראס שמחקה את מדד ACWI (כל השאר בתכלס די זהה)
3. “השילוש הקדוש” –
יצירת פיזור גלובלי בעזרת 3 קרנות, חשיפה לבערך 75% מהעולם.
קרנות איריות שנסחרות בארץ בשקלים:
60% – 1159250\1183441 ארה”ב S&P500
25% – 1159094 אירופה SMEA (מיסוי לפי מדד המחירים לצרכן)
15% – 1159169 שווקים מתפתחים EIMI (מיסוי לפי מדד המחירים לצרכן)
חלוקה באחוזים האלו ובקרנות האלו יתנו דמי ניהול ממוצעים של 0.1%.
יתרונות:
– דמי ניהול קצת יותר נמוכים מהעולמי.
חסרונות:
– מצריך 3 קרנות ולבצע איזונים על מנת לשמור על ההרכב הרצוי
– נצטרך סכום גבוה על מנת לקנות כל חודש את השילוש, אפשר גם לבצע כל חודש קנייה לקרן אחרת לפי האיזון הנדרש
– אם יש לנו גם חלק סולידי נצטרך לאזן בין 4+ קרנות
תבחרו את אחת האפשרויות ויהיה לכם אחלה חלק מנייתי בתיק ההשקעות,
דעתי האישית בלבד: לבחור פיזור גלובלי ולא להתמקד רק בs&p500
לא הבנתם איך לא רשום פה כלום על מדד נאסד”ק 100?
חלק סולידי
גם כאן אני רואה 3 אפשרויות טובות
1. קרן כספית – מה זה קרן כספית?
2. קרן מחקה מדד אג”ח ממשלתי קצר ( שקלי/צמוד)
3. קרן מחקה מדד אג”ח ממשלתי כללי
גם כאן לא נצטרך יותר מאפשרות אחת,
דעתי האישית בלבד: מי שמוצא את האג”ח עולם מורכב ומוזר (כי הוא כזה) ולא רוצה קצת להבין איך הוא מתנהג עדיף לו לבחור משהו יותר ברור וסולידי כמו קרן כספית.
נמשיך במלאכה
עכשיו אנחנו צריכים להחליט מה יהיה חלוקת האחוזים בין החלק המנייתי לבין החלק הסולידי.
מוזמנים לקרוא כאן בהרחבה על סיכון מול תשואה.
ההחלטה צריכה להגיע בעקבות הדברים הבאים:
1. סיבולת התנודתיות שלנו – איך נתמודד בזמן משבר (האם נעשה טעות שנובעת מפחד כשיש ירידות או נצליח להתמיד באסטרטגיית ההשקעות שלנו)
2. טווח זמן ההשקעה שלנו – ככל שטווח זמן ההשקעה ארוך יותר ככה הסיכון יורד ואפשר לתת אחוז גדול יותר לחלק המנייתי.
3. רמת הסיכון שאנחנו מעוניינים בה – אם לדוגמה אנחנו בונים תיק שמיועד לטווח ארוך (10/15 שנה ומעלה) אז סטטיסטית אפשר לבחור תיק 100% מנייתי אבל אולי לנפש שלנו עדיף שנבחר תיק 80% מנייתי 20% סולידי.
אם טווח זמן ההשקעה שלנו הוא בינוני (4 – 10 שנים) אז ניתן יותר משקל לחלק הסולידי בהתאם לרמת הסיכון שאנחנו רוצים (הרחבה על השקעה לטווח זמן בינוני)
לדוגמה 50% קרן עולמית 50% קרן כספית.
ואם הוא ממש קצר (1 – 4 שנים) אז כנראה עדיף לנו לבחור 100% השקעה סולידית כמו קרן כספית.
אפשר להסתכל על זה גם בעוד דרך (אני אישית מאוד מתחבר אלייה)
- כסף שאפשר לייעד לטווח ארוך (אפשר “להפרד ממנו” לזמן מעל 10 שנים) הוא ילך לחלק המנייתי
- כסף שאנחנו צריכים לטווח זמן קצר נשים בחלק הסולידי
- כסף שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתו גם נשים בחלק המנייתי או נשים חלק וחלק.
בהצלחה!
שאלות נפוצות בנוגע להרכבת תיק השקעות פאסיבי
מה זה תיק השקעות פאסיבי?
תיק השקעות פאסיבי הוא הרכב אחזקות שלא דורשות עבודה אקטיבית. הכוונה היא שמשקיעים פאסיבים לא מחפשים את “המניה הלוהטת הבאה” אלא משקיעים במדדים רחבים ומובילים, במטרה להשיג את תשואת השוק ולא מעבר לזה.
למה בכלל להעדיף תיק השקעות פאסיבי על פני תיק מנוהל אקטיבי?
זה מוכח. כל מחקר אמפירי בנושא גילה שלטווח הארוך – תיק השקעות פאסיבי ינצח תיק השקעות אקטיבי (יש המון סיבות לכך). אגב, שלושה מהמחקרים זכו בפרס נובל!
כיצד מחליטים מה יהיה החלק המנייתי ומה יהיה החלק הסולידי בתיק?
הכל מתחיל מביטחון. אם המשקיע למד את הנושא ויש לו ביטחון, כנראה שסיבולת התנודתיות שלו תהיה גבוהה והוא יוכל להרשות לעצמו להיות בחשיפה מנייתית גבוהה. בגדול צריך להיערך לתרחישים קיצוניים ולהשאיר חלק מסוים מהתיק שלנו בהשקעות סולידיות.
מהו חלק מנייתי בתיק ומה היתרון שלו?
החלק המנייתי יכול לכלול המון סוגים של השקעות, אבל אנחנו מלמדים להשקיע את החלק המנייתי בקרנות סל עוקבות מדדים רחבים ועולמיים. היתרון ברור – פוטנציאל רווח גבוה. אבל כמובן שזה לא מתאים לכולם, בטח שלא לאלו מכם שעדיין לא למדו את הנושא!
האם יש יתרון לפיזור בין מדדים שונים בחלק המנייתי?
אפשר לפזר את ההשקעות שלנו בין מדדים שונים. המטרה היא ליצור פיזור וגיוון רחב לתיק ההשקעות שלנו. חשוב לזכור שעיקרון הפשטות מאוד חשוב ולכן פיזור יתר בין המדדים השונים יכול להפוך את תיק ההשקעות שלנו למורכב ולא פשוט למעקב ולניהול.
מהו החלק הסולידי בתיק ואיך בוחרים אותו?
החלק הסולידי של התיק נועד על מנת לאזן את התנודתיות של החלק המנייתי. נכון, הרווח הסופי מאוד חשובה אבל לא פחות חשובה הדרך – שככל הנראה תהיה תנודתית מאוד ויכולה לגרום לנו להפסיק להשקיע. יש המון סוגים של השקעות סולידיות, הכול פה: lazyinvestor.co.il/solidinvestment
האם צריך ייעוץ מקצועי גם בתיק פאסיבי?
בשביל החלק הטכני לא צריך ייעוץ מקצועי אבל בהשקעות פאסיביות האתגר המרכזי הוא החלק הפסיכולוגי, ובשביל להגיע מוכנים – צריכים ידע וביטחון. אפשר לקבל את הכלים האלו בעזרת ייעוץ מקצועי או באופן עצמאי, היום יש המון מקורות מידע אמינים וטובים (בחינם לגמרי!).
