האם מדד ה- S&P 500 מגוון מספיק?

נתחיל מהגיוון הסקטוריאלי:
גיוון סקטוריאלי הוא אסטרטגיית השקעה הכוללת פיזור השקעות על פני מגזרים או תעשיות שונות.
המטרה העיקרית של פיזור מגזרי היא להפחית את הסיכון הכרוך בהשקעה במגזר או בענף ספציפי.

להלן הפירוט המלא של התפלגות מדד ה S&P 500 לפי סקטורים נכון להיום:

1)טכנולוגיית מידע (Information Technology) – כ-28.1%
2)בריאות (Health Care) – כ-13.3%
3)צריכה פרטית (Consumer Discretionary) – כ-11.8%
4)פיננסים (Financials) – כ-11.5%
5)שירותי תקשורת (Communication Services) – כ-9.6%
6)תעשייה (Industrials) – כ-8%
7)מוצרי צריכה (Consumer Staples) – כ-6.2%
8)אנרגיה (Energy) – כ-3.7%
9)נדל”ן (Real Estate) – כ-2.6%
10)שירותים (Utilities) – כ-2.6%


נמשיך עם הגיוון הגיאוגרפי:
זה נכון שמדד ה S&P 500 כולל בתוכו רק חברות אמריקאיות אך חברות אלה נותנות שירות לחלק גדול מהעולם, ולהלן הפירוט הגיאוגרפי לפי יבשות:

• ארצות הברית – 73.6%
• אסיה – 15.8%
• אירופה – 9%

אפשר לראות ברשימה זו גם רשימת הכנסות של החברות שבמדד האמריקאי לפי היבשות (הרשימה המקורית של ההכנסות מאוד דומה במספרים).

חשוב לציין שחלק קטן במדד ה S&P 500 כולל גם חברות לא אמריקאיות ויש אפילו חברה ישראלית אחת – SolarEdge.

גיוון מטבע:
גיוון מטבע הואאסטרטגיית השקעה הכוללת פיזור חשיפה על פני מטבעות שונים בשוק המט”ח. המטרה העיקרית של פיזור המט”ח היא להפחית את הסיכון הכרוך בהחזקת מטבע יחיד ולהגן על ערך התיק מפני תנועות מטבע שליליות.

מדד ה S&P 500 חשוף רק למטבע הדולר האמריקאי כך שהוא לא מגוון מבחינת המטבע. לעומת זאת, המדד העולמי כן מגוון מבחינת מטבע כי הוא חשוף למספר מטבעות שונים.

אוקיי אז הבנו שמדד ה S&P 500 מגוון (מלבד המטבע) אבל מה אם אנחנו רוצים לגוון יותר?

בואו נבחן ונשווה שתי דוגמאות שכיחות…

נתחיל עם ההשוואה מול מדד מניות עולמי.

לפני שנתחיל חשוב להבהיר ש-60% מהמדד העולמי הוא בעצם המדד האמריקאי לכן הדיון פה הוא על ה- 40% הבדל.

נתונים: (גרף 1)
הגרף הכחול – 100% US Stock Market.
הגרף האדום – 60% US Stock Market ו40% Global ex-US Stock Market שזה המדד העולמי בגדול.
שנים – 1986 עד 2023
גודל התיק – 10,000$

תוצאה: (גרף 1)
S&P 500 – כ-418,000$ (תשואה ממוצעת – 10.47%).
מדד עולמי – כ- 270,000$ (תשואה ממוצעת – 9.19%).

נמשיך עם ההשוואה מול “השילוש הקדוש” – 60% US Stock Market ו- 25% European Stocks ו- 15% Emerging Markets.

נתונים: (גרף 2)
הגרף הכחול – 100% US Stock Market.
הגרף האדום – 100% “השילוש הקדוש”.
שנים – 1995 עד 2023
גודל התיק – 10,000$

תוצאה: (גרף 2)
US Stock Market – כ-158,000$ (תשואה ממוצעת – 10.16%).
“השילוש הקדוש” – כ- 115,000$ (תשואה ממוצעת – 9.30%).

גם בדוגמא הזו המדד האמריקאי מנצח (גם אם נמדוד במספר טווחי זמן שונים של כמה שנים).

מילה על מדד ת”א 125 כי אני בטוח שהוא מסקרן חלק מכם עצם היותכם ישראלים:
בהשוואת הגיוון המדד האמריקאי עולה על המדד הישראלי אבל האם גם בהשוואת התשואה לאורך ההיסטוריה?
התשובה היא לא (מדד ת”א 125 השיג תשואה גבוהה יותר מהמדד האמריקאי מאז הקמתו).
ההסבר לכך הוא די פשוט – בשנים הראשונות של המדד הישראלי, החברות היו מאוד קטנות ונחשבו מניות צמיחה (פוטנציאל הצמיחה של חברות קטנות, משמעותית גדול יותר מפוטנציאל הצמיחה של חברות ענק). במקרה של כלכלת ישראל הפוטנציאל אכן התממש אך הסיכון במניות צמיחה הוא הרבה יותר גדול.

לכל מדד יש את היתרונות ואת החסרונות שלו (מט”ח, סיכון, תנודתיות, פוטנציאל צמיחה, גיוון ועוד).המטרה בפוסט זה הוא להראות שמדד ה S&P 500 הוא מדד מפוזר למרות שהוא מכיל רק מניות מארה”ב וכרגע הוא מנצח בתשואות העבר אלטרנטיבות לגיוון יותר רחב.

לסיום:

• אפשר למצוא על הגרפים שצירפתי שנים בהן המדד האמריקאי “הפסיד” למדד האחר אבל אלו תצפיות שנערכו על טווח שנים קטן, בינוני, או לפחות לא-ארוך-מאוד.
• אני מניח שאפשר למצוא מדדים שהפיקו תשואה גבוהה יותר לאורך תקופה ארוכה כמו למשל מדד הטכנולוגיה Nasdaq 100 (לא בדקתי) אבל המטרה של הפוסט הזה הוא לדבר על מדדים מגוונים ורחבים.
• התשואות הממוצעות בגרפים הן ללא דיבידנדים.
• תשואות העבר אינן מעידות על תשואות העתיד ואין לי שום יכולת לדעת איזה מדדים יפיקו תשואה גבוהה יותר בעתיד.

כמובן שאין לראות בפוסט הזה כהמלצה