מהנדס תוכנה ביום, גייק פיננסי בלילה. רואה חשבון לשעבר עם ניסון בניהול סיכונים פיננסיים עבור גופי ענק בשוק הישראלי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח). אבא לשלושה משקיעים מגיל 0.
אם יש בסיפור שלכם הפרטי/משפחתי שלכם אזרחות אמריקאית, ברוב המקרים עדיף להשקיע כיאלו כולם אמריקאים (רק בקרנות אמריקאיות).
השקעה בקרנות סל לאמריקאים
ישנו חוק בארה”ב שמגדיר גוף שנקרא PFIC – ראשי תיבות של Passive Foreign Investment company. מה נחשב PFIC? כול גוף חוקי (חברה/קרן/קופה) להשקעה משותפת – ז”א קרנות סל, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קופות גמל (כול הסוגים), קרנות השתלמות ובעצם כול מכשיר השקעה כמעט שנדון אי פעם בקבוצה הזו ואינו מאוגד בארה”ב. מה שהחוק המדובר קובע, בגדול, הוא שאזרח אמריקאי שמחזיק ב-PFIC מחוייב כול שנה במס* על רווחי ההון שלו גם אם לא מכר את אחזקותיו (AKA מכירה רעיונית). * שיעור המס במיסוי רווחי הון שנובעים מאחזקת PFIC הוא שיעור המס שולי הגבוה ביותר שחל על המשקיע (שיכול להגיע גם ל-39%) ולא שיעור מס רווחי הון מופחת (20%).
משמעויות
- ברוב מוחלט של המקרים אין כדאיות כלכלית למחזיקי אזרחות אמריקאית להשקיע בקרנות סל שאינן אמריקאיות.
- כדאי ומומלץ לדווח על כול מכשירי הגמל השונים (קרנות פנסיה/השתלמות/קופות גמל וכיו”ב) במסגרת הדיווח השנתי.
מס עיזבון
על נכסים אמריקאים שמחזיק אדם (בין אם הוא אזרח ובין אם לא) קיים מס עיזבון בשיעור ממוצע של 35% (יש מדרגות מס אבל בגדול הממוצע במקרה הזה די מייצג) משווי הנכסים (שימו לב, מהשווי ולא רק מהרווחים). למי שאינו אזרח אמריקאי יש פטור ממס עיזבון על 60 אלף דולרים, כול מה שמעבר ממוסה, בממוצע, ב-35%. לאזרחים אמריקאים הפטור הוא בערך 11 מיליון דולרים וכול מה שמעבר ממוסה, בממוצע, ב-35%. בשנים האחרונות קיים מצב שבו רשות המיסים האמריקאית (ה-IRS) לאו דווקא אוכף את מס העיזבון על מי שאינם אזרחים אמריקאים. על זה נאמר: “לא לעולם חוסן”. כמשקיעים לטווח ארוך אנחנו לא יכולים להסתמך על המצב הנוכחי הזה, של חוסר אכיפה, בבניית האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו. מחוקקים ורשויות מס ברחבי העולם המערבי מחפשים כול הזמן פרצות בחוקי המס ופועלים ע”מ לסגור אותם. אין שום סיבה להאמין שדווקא הפרצה הזו לא תיסגר.
מה נחשב לנכסים אמריקאים?
- – מזומן /פקדונות בחשבון בנק אמריקאי (ללא קשר למטבע).
- נדל”ן שממוקמם פיזית בארה”ב.
- מניות של חברות ו/או תאגידים מסוגים שונים שמאוגדים בארה”ב.
- כול סוג אחר של נייר ערך (למשל אג”ח) שמונפק/קשור לנכס אמריקאי.
בן/בת זוג אמריקאי/ת
כששני בני הזוג הם אמריקאים או שאין בת/בן זוג המצב יחסית פשוט- משקיעים בנכסים אמריקאים בלבד ומנצלים את תקרת הפטור הגבוהה (11 מיליון דולר).
אם רק אחד מבני הזוג הוא אמריקאי המצב יותר סבוך כי קיימת דילמה האם להשקיע כאמריקאים או כישראלים. השיקול העיקרי לבחירת שיטת ההשקעה במקרה הזה צריך להיות, לעניות דעתי, התחשבות במצב קיצון של פטירת אחד מבני הזוג.
ננתח שלושה מצבים אפשריים שמהם ניתן בנקל להסיק על שאר האפשרויות:
אופציה א’-
בת הזוג היא אמריקאית ובן זוגה אינו מחזיק באזרחות אמריקאית. הם בוחרים להשקיע בחשבון ע”ש הבן זוג** בקרנות סל איריות צוברות. אם חס וחלילה בן הזוג הולך לעולמו, מקבלת בת הזוג ירושה עם “קנס”- האחזקה בקרנות האיריות תעבור אליה ואז יהיו לה שתי ברירות גרועות:
1. להמשיך להחזיק בהן ולשלם “קנס”- מס על הרווחים כול שנה בשיעור מס גבוה במיוחד.
2. למכור את כול הקרנות, לשלם “קנס” מס רווחי הון לרשות המיסים הישראלית ולהשקיע מחדש את הכספים בקרנות אמריקאיות. **נדרשת הפרדה חוקית, למשל ע”י הסכם ממון, כך שחשבון ההשקעות לא ישוייך, מבחינת רשויות המס האמריקאיות, לבת הזוג- כול עוד בן הזוג בחיים. אחרת, היא תמוסה בכבדות כפי שהוסבר בחלק על PFIC.
אופציה ב’-
בן הזוג הוא אמריקאי ובת זוגו אינה מחזיקה באזרחות אמריקאית. הם בוחרים להשקיע בחשבון מסחר עצמאי בקרנות סל אמריקאיות. אם חס וחלילה בן הזוג הולך לעולמו, מקבלת בת הזוג ירושה (את החצי שלו באחזקות בחשבן המסחר) ללא חיוב במס עיזבון עד תקרת הפטור של 11 מיליון דולרים. עם זאת, כשתלך בת הזוג לעולמה ותוריש את הקרנות לילדיה, מכיוון שהיא אינה אמריקאית, ימוסו האחזקות בשיעור ממוצע של 35%. אז אמנם יש פה “קנס” אבל הוא נדחה בדור (דחיית מס).
אופציה ג’-
בן הזוג הוא אמריקאי ובת זוגו אינה מחזיקה באזרחות אמריקאית. הם בוחרים להשקיע בחשבון מסחקר עצמאי בקרנות סל אמריקאיות. אם חס וחלילה בת הזוג הולכת לעולמה, בן הזוג יורש חצי מהאחזקות עם “קנס” שכן הן ימוסו במס עיזבון בשיעור ממוצע של 35% מכיוון שבת הזוג אינה אמריקאית. אם חשבון המסחר רשום ע”ש בן הזוג ומייצרים מצב חוקי של הפרדה ע”י הסכם ממון למשל, יכול להיות שישנה אפשרות שבה בן הזוג לא ישלם מס עיזבון במקרה של פטירת בת זוגו.
זו נקודה מעולה לדיסקלימר
איני יועץ מס, לא מתמחה במיסוי אמריקאי, אמנם הייתי רו”ח אך איני פעיל בתחום ראיית החשבון מזה מספר שנים. גם כשהייתי םעיל לא עסקתי לעומק בתחום המיסוי, בטח לא מיסוי אמריקאי. כול האמור בפוסט הזה הוא דעתי בלבד, ומבוסס על קריאה ולימוד עצמי רב אך לא מיועד בשום צורה להוות תחליף לייעוץ מקצועי ע”י מומחים שזהו תחום עיסוקם והתמחותם. רשויות מס הם גוף שאין שום ספק שמומלץ לא להסתבך איתו ולכן ייעוץ מקצועי של מומחה מיסוי (רו”ח/יועץ מס) הוא הכרחי כתנאי לקבלת החלטות מושכלות בעניינים האלו.
אם שרדתם עד לפה אז באמת כול הכבוד לכם!